המלצה על ספר – אדון הנשמות – אירן נמירובסקי

הוצאת כתר, 246 עמ'

"אני חושב שנגזר עלי להיות נוכל, שרלטן, ולא אחמוק מכך. אדם אינו חומק מגורלו".

אדון הנשמות, שפורסם בהמשכים בשבועון הפריסאי "גרינגואר", החל במאי 1939, הוא הרומן האחרון שראה אור בחייה של אירן נמירובסקי שנספתה כעבור שלוש שנים באושוויץ. גיבור הספר, דריו אספר, "לוונטיני קטן של ערי נמל ובתי מרזח עלובים", נחוש לעלות מתוך הרפש אל החברה הגבוהה בצרפת ולחסוך מבנו חיים קשים ודעות קדומות שהם מנת חלקו כמהגר שחי בשולי החברה. כשהוא מתוודע אל הצביעות והשחיתות של המעמד העליון הוא מחליט "לציית לנטיית ליבו ולהיות צייד במקום ניצוד" והופך לרופא מבוקש, שגובה הון עתק עבור טיפול בשיטה פסיכולוגית מפוקפקת.

אדון הנשמות מתרחש בין שתי מלחמות העולם, בתקופה של שנאת זרים גוברת בצרפת, שכמו בימינו השתקעו בה מהגרים רבים, בעיקר יהודים ממזרחי אירופה. נמירובסקי היהודייה מתעמתת גם כאן באומץ על דימוי ה"נוכרים" המקובל בזמנה, ומיישירה מבט נוקב אל הבורגנות הצרפתית.

אירן נמירובסקי נחשבה עוד בחייה כאחת מגדולי הסופרים וב-2004 זכתה להכרה מחודשת עם פרסום הרומן סוויטה צרפתית שהתגלה בעיזבונה וראה אור בהוצאת כתר.

לסיכום – מזמן לא נהניתי כל כך מספר!