חמי ארץ

משהו מלטף באגם שפוי,

אנשים עבי כרס,

שוטפים גופם בראש שתוי,

את יום אתמול וליל ואמש.

נשים צרובות שנים וטעם,

מחפשות חופשה הזויה,

של סופות ברקים ורעם,

בקיצור, פינטוז על מה שהיה.

אווזים שטים בנחת,

באגם רווי שנים.

אנשים סופחי קרחת,

חלקם באים בימים.

אין סטיגמה, או מתח מיותר,

בערבות הנגב, כאתר מאולתר.

חתול מביט, כפוף מכותר,

מחפש עכבר כמו בסרט מצוייר.

שלווה אופיינית למקום נשגב,

אשליית כישוף ויופי,

אספסוף כאב בטן וגב,

סיפוק שבועי ללא דופי.

הנה אני כאן בצפון המדבר,

מרעיף אהבה ישנה.

לפני שנים כשנוצר הדבר,