חזון העצמות היבשות ..שיר סיפור? לא זה ולא זה אבל בטח לא אגדה

אגרטל זכוכית כחול

ובתוכו שושנים מפלאסטיק

שטיח קווקזי אדום

וספה בכיסוי גרוטסקי

ולכל זאת מתגעגעת

הדומם היה חיקוי

והחי היה אמיתי

עוטף בחיוך חם

מנחם

ועתה הדומם חי מותגים והחי

בחיוך פלאסטי (קה)

אף אחד לא יגיד לי

נוסטאלגיה

זה הרבה יותר מזה

זו פשטות והמון רגש

שלא נישאבו מתוך הטלנובלות

החדש פה והוא לא נוח והוא לא ידידותי

"מה חיים" הייתה אומרת סבתי

וסבי היה מהנהן

ומרים את כוסית העראק לעברה

לחיים אישה

ובכוסית השניה כבר

האמין בזה לגמרי

יבואו אלו האלופים בלהכחיש ויאמרו גיל זה שטויות זה רק מספרים

העיקר התרגיל .. חחחחחחחחחחחח מצחיק עד דמעות  ..של עצב

גיל  זה משמעותי ואפילו מאוד

במיוחד שמגלה (מאוחר מידי ) את התובנות ולא יכול ליישם אותם

ולא די בזה גופך חורק וממאן להתגמש תרתי

דיי מבאס

אני חופרת

קלישאה : הדף סובל הכל

אז שהדף יסבול וכך יש מין הרגיעה במחשבות שקודחות לך בור ענק במוח

תכתבי משהו קטן הבוקר אמר הבן

ואני כן למה לא

לחיים גבירותי ורבותי

עם קפה של בוקר ותהיות  של

"מה חיים? "