שמחותיי

לֹא הָלַכְתִּי לְבַד יָּמִּים,

תָּמִיד הִנְהִיג עִמִּי חָבֵר וָתִיק.

כְּשֶׁדִּמְּעָתִּי נַסְּכָה בְּתוֹךְ עֵינָיו הַשְּׁחֹרוֹת:

הָיָה מַנִּיחַ מִּילוֹתָּיו לְנֶחָמוֹתְּ.

תּוֹךְ עֵינָיו הַשְּׁקוּפוֹת:

מַסָּע יַלְדוּתִי הַאִלֶם-

עוֹבֵר בֵּין סְלִיחוֹת וּמְּחִילוֹתְּ.

יַלְדוּתִי חָוְתָה פְּרָחִים.

לֹא הִתְּעָרְטֵלָה נִסִּים.

רַצְתִּי בֵּין עֵצִים,

בֵּין טִפּוֹת גְּשָׁמִים.

שַׁלֶּכֶת עָטְפָה ימִּים,

קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ לִוּוּ שָׁנִים.

חַבֵרִי לוֹקֶט סִפּוּרָיִּי מִתּוֹךְ לִבִּי,

עֵינָיו תָּרוֹתְּ אַחַר יָגוֹן בְּעֵינַי.

מַפְצִיר עוֹד סִפּוּר,

אֵינוֹ מֵבִין שִׂמְּחוֹתָּיִּי.

לֹא יִּכְרֶכוּנִי חַיַּי לְמוֹתִי,

בְּתַּכְרִיכֵי עֶצֶב וּמוֹרָא.

אֵתְּ שֶׁמֶשׁ יַלְדוּתִי אֲשֶׁר נִבְרַאָה בְּעַמָל,

אַקְדִּישׁ לְשַׁחַר קִיּוּמִי.

©  כל הזכויות שמורות לאלי משעלי