זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ / יהושע רוזנברג

לֹא הִבְטַחְתִּי לָךְ עִיר שֶׁל זָהָב     

לֹא כ"ד אֲלָפִים זוּגִים תַּלְמִידִים

אֲבָל אַתְּ הָלַכְתְּ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה,

כְּרָחֵל -  אֶל בֵּית הַמִּדְרָשׁ שְׁלַחְתִּינִי,

בְּחָכְמָה בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה לָנוּ בָּנִית,

וְאַתְּ עַמּוּד הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עָלָיו.

בְּדַעַת מִלֵּאת חֲדָרִים כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים,  

עֵינַיִךְ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם,

תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ

וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן.

וְאִם שִׂים בַּסֶּלַע קִנֵּנוּ  

כָּל צִפּוֹר בּוֹ מָצְאָה בַיִת

וּדְרוֹר קֵן לָהּ.

כִּי יֹאמְרוּ: אַיֵּה בֵית נָדִיב?

אַיֵּה נָעֳמִי אִשְׁתֶּךָ?

אֵיךְ  אָשִׁיב: 'הִנֵּה בָאֹהֶל'

וְאַתְּ הָלַכְתְּ אֶל בֵּית עוֹלָמֵךְ?