לעוף

לעוף בלי לדעת,

אם יש מקום נחיתה, רגוע...

נפש מהוקצעת, שוחרת בינה,

לכל מן דבעי, יוצא פגוע.

ראי אם יש גובה ראוי,

בריזה חמה נוסקת.

מצעד נשמות, נצוד ירוי,

חדוות יצירות פורקת.

לעוף בטווח האימה,

של זיכיון ופורקן יומיומי.

האושר מוטל על בלימה,

כגורל ברווזי מקומי.

בסומך העילוי המתון,

רוח חמה, תלויה בגורל.

אין בלימה כשפוט רכון,

חוק המותר, מנוטרל...

זה אינו שיר ערמומי,

גם לא מוסר השכל.

רק חלום בהיבט שמיימי,

אם ישר הוא או נוכל.