יצירות אחרונות
כן צועד לבדו (1 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -18/11/2026 20:28
צביקה ס' (2 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -18/11/2026 19:09
מחשבות שקטות (2 תגובות)
עליזה ארמן זאבי /שירים -18/11/2026 18:45
לִמְצֹא אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ (4 תגובות)
אביה /שירים -18/11/2026 18:31
אין עם מי לדבר (4 תגובות)
ZR /שירים -18/11/2026 15:49
קבלת חוסר השלמות (7 תגובות)
**לנה** /שירים -18/11/2026 15:36
עלילותיי חבר לי חרוז ובואו לכרוז (6 תגובות)
דינה קגן /סיפורים -18/11/2026 11:41
פיל (14 תגובות)
גלי צבי-ויס /שירים -18/11/2026 06:36
לֹא לְהַרְפּוֹת🌹🌹🌹 (21 תגובות)
שמואל כהן /שירים -18/11/2026 05:31
פוסטים
זוכה פרס המליןהזוכה הוא רועי שניידר תלמיד כיתה י"א
הנה אחד משיריו שפורסם ב "הארץ"
אדומים / רועי שניידר והיום חרדתי, משום מה, תותר בי בלתי מופגת. כל הזמן חריקה עמומה תשמע לי בין עוד לבין תף. והלכתי לשדות השקמה. ונותרתי שלם בלי פגע אחרי הפציעה הדמומה שנגסה בי נגוס וחטוף. אללי. הן ידעתי מכבר כי אסור לי לצאת מבית. כי אסור לחזר לעבר. כי אסור לרפא נגיסות. אך יצאתי שנית והפעם יצאתי בעת ערבים וראיתי שניהם מבעד חמש צפרנים כסוסות. ומלמלתי בלב, בידעי: חלולות הן עתות הבקר. אם אצא, אם אצא בעדי, אצא בערב בלבד ועיני מרומה. עתות לא היו שם. עכשיו אבא כן לעת ערב שוב לשדות. גם ערבים הם ערב אחד. ונשארתי דמום, נשארתי. נעלמו וחזרו כוכבים בשמים אשר הכרתי, והחלטתי לעד לבא כך. ולפתע - נצנוץ במרום. לפתע אקום ואבין. תמיד לכל לילה יש תם. תמיד אחריו הבקר. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |