7 שנים ל"דרך המילים" 21.4.12
יום הולדת שמח לכל חבריי באתר
לפני 7 שנים הוקם האתר הזה בדרך מקרה אולי, (שהרי יש הטוענים שאין מקריות בחיים). היה זה בסיום אחת מסדנאות הכתיבה שלי. הקבוצה התפזרה לאחר סדנת מתחילים ושתי סדנאות המשך, והדמעות החלו לזלוג. אווירה של פרידה נישאה באוויר ואיש מאתנו כידוע אינו אוהב פרידות. החלטנו לשמור על קשר בכל דרך אפשרית: מפגש אחת לחודש חודשיים, העברת היצירות במיילים, וערבי קריאה. אך לתלמידיי זה לא הספיק (ובצדק), הם חשו שלא די בכך וצריך לעשות משהו נוסף. עם התחושה הזו התהלכתי ימים אחדים.
והנה, ימים ספורים לאחר מכן הגיע אלי הביתה בחור צעיר שנהג לתקן את המחשבים בביתנו. בדרך אגב הוא סיפר כי זה עתה סיים קורס לבניית אתרים, ותהה אולי אני מכירה מישהו הרוצה שיבנה עבורו אתר במחיר סמלי-כהתמחות, סטאז' שכזה.
בינגו! ההיה זה גורל או מקריות גרידא. בעצם, אין זה משנה. מיד קפצתי על עגלת-ההצעה הזו, ותוך זמן קצר נולד אתר: "דרך המילים," קראנו לו.
היה זה אתר מיושן משהו, שמנה כעשרים חברים ולא יותר. היוצרים שלחו אלי למייל את יצירותיהם, אני הפניתי זאת לבונה האתר הצעיר, והוא העלה את הדברים לאחר זמן מה. שיא הטכנולוגיה לא הייתה כאן ובכל זאת השמחה הייתה גדולה, והאתר הזה העניק לנו זמן איכות, ותחושת שיתוף מפעימה. החודשים נקפו ולעשרים החברים בו צצו ונוספו עוד עשר, עוד עשרים, עוד ועוד כותבים שהגיעו ממקומות שונים ברחבי הנט.
אז גם הבנתי שיש לשדרג את האתר באופן משמעותי. חברת נאוטפורטק נכנסה לתמונה ובנתה עבורנו אתר מודרני וידידותי למשתמש.
באותה תקופה אף נולדה היכרותי עם נגה שהיא היד המכוונת מאחורי הקלעים, כך בשקט וברוגע. עבורי זוהי ידידות מופלאה שאין שנייה לה. זה הזמן להודות לנגה על עבודתה המסורה, כך מאחורי הקלעים, ועל רסיסי הקסם שהיא מפזרת במיומנות רבה למען האתר ועבור החברים בו.
תהפוכות רבות וסערות מטלטלות ידע האתר במשך שבע שנות קיומו: התחרות שהתקיימה בשנה הראשונה להתהוות "דרך המילים" הייתה מלאת יצרים, תככים, וקונפליקטים; ביומיום אנשים נשאו עמם יחסים מורכבים "שייבאו" מאותם אתרים משם הגיעו – והותירו אותי פעורת פה ונדהמת. לראשונה בחיי נוכחתי לדעת כי מילים לא תמיד רכות ומלטפות הן, ומילים עלולות לפצוע ולהותיר צלקת קשה להגלדה.
וכך נוצר החזון של האתר: לתת בית לכל אדם כותב. לכבד את הזולת. לאפשר חופש ביטוי מלא על כל נושא שבעולם. ובעיקר: לפתח סובלנות האחד כלפי השני, כלפי דעות השונות משלנו, ולבוא תמיד מתוך אהבת האדם. בשבילי האתר הזה היה והינו מעין בועה קסומה, המשקפת מחד את העולם בזעיר אנפין, אך מאפשרת יצירה חדשה הנובעת מן המילים וחשיפת הפן האנושי שבאדם.
אין זה דבר מובן מאליו: סובלנות, אהבת אנוש וכו', אלא משהו לעמול עליו, ללמוד, ולתרגל.
עם השנים נוצר קשר ידידותי וחם בין הכותבים באתר וגדלנו להיות משפחה אחת, ייחודית ויוצאת דופן: משפחת "דרך המילים". מספר המצטרפים היה עצום ומעבר לכל ציפייה. גם כיום כמעט אין שבוע ללא כותבים חדשים - בני משפחה חדשים לשורותינו (תרתי משמע).
השנה האחרונה טלטלה את האתר. איבדנו חבר קרוב ויקר, חברים אחדים זנחו את הכתיבה (ולו לזמן מה), ובמקביל כאמור-הצטרפו יוצרים חדשים שהביאו עמם משב רוח רענן וחדש.
לצד כל אלה וכמו בכל משפחה טובה חווינו גם שתיים-שלוש מריבות וכעסים מסיבות כאלה או אחרות, טריקת דלת ופרידה. אך שרדנו את כולן.
מישהו אמר לי כשהקמתי את האתר: "אל תחפשי חברים באינטרנט, כי מהר מאוד תתאכזבי אנושות."
אך עכשיו כעבור 7 שנים אני יכולה לומר במפורש: יש חברים באינטרנט וחברים טובים. חברי אמת, חברים לדרך, חברים ששווה לקום עבורם כל בוקר.
אני רוצה להודות לכם על הרגעים הקסומים יחד, על הזכות להציץ אל נפשכם פנימה, על הכתיבה המופלאה שלכם המשמשת השראה מתמדת עבורי, ועל הרגעים המרגשים יחד.
אני כבר משתוקקת לפגוש אתכם במסיבת הקיץ המסורתית שלנו ולהרים כוסית לכבוד המילה הכתובה וחברות האמת!
שלכם באהבה,
גלי
