המלצה על ספר – על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה – הרוקי מורקמי, 185 עמ'

זהו ספר אוטוביוגרפי של הסופר בו הוא מספר כמה הוא אוהב לרוץ.

מה אומר ומה אספר. אני מאוד אוהבת את הסופר הזה וקראתי חלק לא מבוטל מספריו בהנאה רבה. אבל כזאת ביוגרפיה משעממת עדיין לא זכיתי לקרוא. משהו בסגנון – קמתי/התרחצתי/התלבשתי. אפילו החיים שלי מעניינים יותר.

כאילו, רבאק, עם חיים כאלה משעממים, מפליא שהוא לא התאבד (ומזל שכך, כי באמת יש לו ספרים טובים).

עיקר הספר מדבר על ריצות המרתון שעשה, איך התחיל לרוץ, איך המשיך לרוץ ואיך לא סיים לרוץ עד עצם היום הזה. בעצם מה שהוא בא לומר כאן, שתמיד עשה מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה מבלי להיות תלוי בדעות ואנשים. ובכן אשריו וטוב לו. הלוואי על כולנו לחיות את חיינו בלי לעשות חשבון לאף אחד.

מה שבעצם משתמע מהספר שכל מי שרוצה להפוך לסופר, כל שעליו לעשות זה להתחיל לרוץ. אז לידיעת כל הסופרים בפוטנציה, תתחילו לרוץ ולשיטתו של הסופר כדאי שתביטו הרבה במראה, תאכלו דגים וירקות ותהיו חטובים כי זה הסוד להפוך לסופר מעולה. חבל שלא ידעתי את זה לפני שנים.

בעמוד 55 כשקצב הלב שלי עבר את מהירות הקול, כולי מתנשפת ומזיעה מריצותיו של מורקמי, נפל לי האסימון שבעצם כלל לא ברור אם זה ספר דיאטה או אוטוביוגרפיה, הנחתי אותו אחר כבוד במקומו על המדף של ספרי קריעה.