תריח לי בישבן

הייתם פעם במצב שעקצו אתכם בפומבי ואתם חייבים לחייך כמו טמבלים כאילו ומדובר בבדיחה טובה ? ואפילו לא בטוח שהבנתם למה זה מגיע לכם או למה הייתה הכוונה ?

ישנו כמה זוגות ביחד .בסלון של הזוג האחרון שהתחתן . בת זוגי באותו ערב הייתה מה שנקרא בת זוג של נוחות . לה אין בן זוג לי אין בת זוג אז נוח לנו להיות ביחד בלי צפיות ובלי התחייבות .

בפינה אחרת ישבו אחד מחברי הטובים ובת זוגו. לא בדיוק מלכת היופי אבל בהחלט לטעמי . ישיבה זקופה רגליה רגל על רגל והטית גוף קלה המעידה על אי קירבה אינטימית לבן זוגה . בכל הצטלבות מבטים אקראית חשתי פעימה באצבע העשרים ואחת . במבט שלישי נראת לי מוכרת . אבל חבר זה חבר , את הטבו הגברי אין לשבור ולא העלתי על דעתי אפילו לבדוק . חוץ מזה יש לנהוג בהלימות לבת זוגי . 

ביוזמת המארחים השיחה הקולחת הופסקה לטובת משחקי חברה . כל אחד בתורו סיפר סיפור לפי בחירתו . התור מתקדם מאחד לאחד . אני כבר עורך חזרות על סיפור משלי כשקלטתי שתורה הגיע . והנה סיפורה : 

אחד הכלבים מאס בחברת הכלבים .האחרים . חברתם הייתה לו לזרא . במשך חייו הפעילים כבר הספיק להתרחרח הדדית כבר עם כולם . לתנות אהבים עם כולן והכל נראה לו אותו מצוות אנשים מלומדה ומשעממם החוזרת על עצמה פעם אחר פעם . נפש הכלב חשקה בגיוון , בשינוי אווירה , במשהוא מרענן , במשהוא אחר .

ניסה הכלב להצטרף ללהקת זאבים . אכן, בכל פעם שהתקרב התקבל בסקרנות ובלבביות אך תוך שניות חברי הלהקה היו מתנפלים עליו ומגרשים אותו פצוע ומבויש .

כלבינו המוכה היה אומלל . גאוותו שלו מנעה ממנו לחזור לחברת הכלבים משכבר הימים . הזאבים מצידם המשיכו להתעלם מקיומו בעקשנות ובעקביות . במר לו פסע בראש מושפל ליער לחפש מרבץ מתחת לאילן מזדמן למען יוכל לשכב ולהשיב את נשמתו לאלוהי הכלבים . 

'זו מקום נהדר' – חשב הכלב לעצמו ודידה לפתח המערה שגילה ' כאן אף אחד לא יפריע לי' . אבל לרוגזו המערה הייתה תפוסה . מפי המערה נצצו כלפיו עניי זאב זקן מזה רעב . אמד הכלב את מצבו של הזאב ואת יחסי הכוחות שבנייהם . יתרונו של בכלב היה וודאי והזאב הזקן התכווץ לתוך עצמו בחשש .

'שמע ' – פנה הזקן לכלב בצעד מפתיע – ' אם אעזור לך להתקבל לחברת הזאבים תשאיר לי את המערה ותביא לי קצת אוכל ? ' . הכלב המופתע הסכים . ובצל האשוח כרה אוזנו להדרכת הזקן המנוסה על עובדות החיים .

'הכלבים והזאבים דומים אבל לא זהים' – הסביר הזקן – 'לכם הכלבים יש בלוטות המפיצות ריח בין הרגלים . אצלינו מיקום הבלוטות מתחת לעיניים . הכלבים מרחרחים זה את ישבנו של זה ואילו הזאבים מתרחרחים אף אל אף . כל מה שאתה צריך לזכור זה להריח במקום הנכון' .

הפלא ופלא . האסטרטגיה של הזקן הצליחה . הכלב השתלב בלהקת זאבים , צד איתם כתף אל כתף , השתתף במשחקיהם אף החל לדעת זאבות במובן התנכי. לאושרו לא היה קץ . אלא שזכרונו לא עמד לו ואת הבטחתו לזקן שכח . 

עברה שנה , הכלב עסוק להביא ציד לגוריו ולהקתו כמיטב מסורת הזאבים . במהלך שיטוטיו נכנס ליער , נזכר ומצא את הזקן עדיין באותה מערה .

'הי , מה שלומך ? ' – התקרב אל הזקן לרחרחו לשלום אף אל אף כמנהג הזאבים .



בשלב זה פנתה אותה צעירה אלי היישירה מבט אלי ואמרה " אנחנו מכירים מזמן . אין צורך בהעמדת פנים . אתה יכול להריח לי כאן" תוך פיתול גופה והצבעה אל עגבותיה.