שבועת אמונים

בבוקר

עת אשמורת ראשונה

בין סופו של ליל

לתחילתו של יום

ציוץ הציפורים

כמגע על קלידים

תיזז בינות לענפים

למשב רוח

מלטפת

קרירה

ומרעננת

יצאנו אוחזים יד

פוסעים בצעדים

מהססים

מגששים

מחפשים

אור שמש

מפציע

שוב הצליח העצב

לחדור

לחלחל

לסדוק

ולהתל

במראות חיינו

והכאב

פסע

פצע

חרט

צרב

את תוך גופינו

אמרנו מילות של אהבה

הישרנו מבט בתכול עיניים

ושבועה ללא אומר

עד יומנו האחרון

16.6.12   ©