ידידו הטוב של האדם,,,

אינו נובח
גם לא נושך
שם במעונו
רובץ לו לבטח
לרוב מנומנם הוא כשייח

איש לא מטריד
מציק  במילים
דוחף מניד
דורש תעלולים

מידי עת יציץ
יד תנענע
שיחדל כבר להמטיר
מישהו כבר ידאג
הביתה להחזיר
 

 בהגיע שעת הכושר
יתמתח באושר
הרגע לו חיכה
ליטוף נשיקה
ועוד משהו
שכמו ברק בו הכה

 הידיד  הנאמן והרגוע
כהרף הפך לפרא
נגחן משתולל פרוע
נע כאחוז אמוק
ככל שיוכל יותר עמוק

זהו שעתו הגדולה
הוא המנצח
עד הסוף ושוב מהתחלה
 עוד ועוד
לקפץ לרקוד לגרום לה לרעוד