שירים

נכתב בפחם ודם

 
אור בוקע ממרפסת חיי
אני מצייר דמותך
בפחם שחור, שחור
הצללים לועגים למתאר גופך
אחר,
חשכה גדולה
 
כמו פרצו יסורי איוב מגופי
נחלה בפתחייך ארורים
פעם,
משכן צהלולים
עתה-
שעת הצבועים
שוחט שקיעה יפה, באדום
 
ראי,
מוכר הממתקים בסמטאות גן העדן
החל מוכר מלח
מר
תוהו בסדרי עולם
שערי ברזל כבדים ננעלים
ובמילים-
דם
 
עלים נושרים על גוף עירום
אכן היו גם ימים יפים
עתה
אני
מחפש טביעות אצבעות באהבה חסרה
כמו מבקש
הוכחה
לפצע הלב
 
מביט אל הים
כואב למבט חוזר
מבקש לצבוע את הגלים
לנגן מסעם אל החוף
הולכים וחוזרים כדמעות יהלום
מנוצחים לעד
מדברים עיניי בגעגועים אבודים
 
מעולם לא חזרתי מהקרב
גם עת השתפלה שמלתך כבמחול חושני
וגופי צעק כי האהבה ניצחה
ליבי היה דמים נשברים
חותם ערופים
ממאנים מנוח
 
כאילו אזלו ממני השבילים כולם
הוילון נפתח כפצע והאור-
לא מרחם, אורג ברזל ונחשים בי
מורה חיי, שעון זכרונות מאחרים
והרי, עץ הקיקיון מת זה מכבר
חרוט בי
 
מחכה את-לא באת.

תגובות