הרהורי לילה

הרהורי לילה

שְעָת לָילָה מְאוּחֶרֶת,

כְּצהַר לְסִיעוּר מָחְשָבָה,

הִרְהוּרִים בַּאָסוּפָה מִתְבָּדֶרֶת,

כְּמֵיצָג טְרוֹם תָרְדֵמָה.

גְלוּיָה וְנִסְתֶרֶת דְמוּתֵךְ,

מַבְלִיחָה בֵּין אוֹרותֹ וְּצְלָלִים,

שִיכְרָת חֶלְקָת לֶחְיֵיךְ,

מַתִירָה חָרְצוּבּוֹת הַחוּשִים.

הֵן דוֹמָה הַתְחוּשָה כִּלְפָנִים,

וְאוֹתוֹ הַרִיגוּש לְהַתְמִיהַ,

שְזוּרִים בְּרְבוֹת הַשָנִים,

מְעַל אַפְרוּרִיוּת הַשִגְרָה לְהַגְבִּיהַ.

כַּף יָדֵךְ נֶאֱחֶזֶת בְּחָזְקָה,

מַעֲלָה חַמִימוּת מְטָפֶּסֶת,

אָשֶר בַּלֵב כְּאָז כֵּן עָתָה,

נֶעֱרָם כְּהֶמְיָה מִתְלָחֶשֶת.

הַשֶקֶט מִתִכָּרְבֵּל בַּעֳלָטָה,

מִצְטָנֵףְ בְּרָצוֹן בְּחֵיקָה הַצוֹנֵן,

גוּףְ וּנְשָמָה נְעֱתָרִים בִּדְמָמָה,

לְרִפְיוֹן הַמִקְצָב הַסוֹאֵן.