מַנְּגִינַת הַסְּתָיו

אֲנִי הוֹלֵךְ יָחֵף עַל כַּר הַדֶּשֶׁא

אֲנִי הוֹלֵךְ וְדוֹמְעוֹת עֵינָי

אֲנִי מַבִּיט בִּמְטָר עָלֵי הַשַּׁלֶּכֶת

שֶׁבָּא הָרוּחַ וְהִמְטִיר עָלָי,

מָעַל רָאשִׁי מִתּוֹךְ עָנָן, הַקֶּשֶׁת

בִּשְׁלַל צְבָעִים שׁוֹלַחַת חִיוּכָה

אֲנִי מַבִּיט בַּהּ וְרוֹצֶה שֶ...

תַמְטִיר עָלָי אֶת צֶבַע חָיּוּתָהּ.

אֲנִי מַבִּיט עַל הַסַּפְסָל מִנֶּגֶד

אֲנִי רוֹאֶה בּוֹ אַהֲבָה קְסוּמָה

עַלְמָה יָפָה בִּזְרוֹעוֹת הָעֶלֶם

נוֹשֶׁקֶת לוֹ וְהוּא נוֹשֵׁק שְׂפָתָהּ,

מֵעַל רָאשִׁי צִפּוֹר חוֹלֶפֶת

בִּמְקוֹרָה נוֹשֵׂאת מוֹץ לְקִינָה

שׁוֹלַחַת מַבָּטָהּ כְּדֵי לִפְגּוֹשׁ אֶת

אֶת הָעַלְמָה וְאֶת אַהֲבָתָהּ.

אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְשַׁפְשֵׁף עֵינַיִם

אֲנִי אוֹהֵב אֶת שֶׁחוֹזוֹת עֵינָי

יְפִי אַרְצִי וְקֶשֶׁת הַשָּׁמָיִם

אֶת הָרוּחוֹת הַמַּסְעִירוֹת חַיָּי,

עַל הַסַּפְסָל אֲשֶׁר מִנֶּגֶד

שָׁר הַזּוּג אֶת מַנְּגִינָת חַיָיו

הִיא מִשֵּׂעָר ראשׁוֹ עָלִים לוֹקֶטֶת

עָלִים אֲשֶׁר הִמְטִיר הַסְּתָיו.