עיניים כבויות

עיניים כבויות

עוֹדֶנִי טוֹבֵל בְּעֵין הַדְמָמָה,

וּדְמוּתֵךְ חוֹרֶכֶת בִּי כְּבַרְזֵל מְלוּבָּן,

בְּהְעדֵר שְבִיב שֶל תִקְוָה,

עֵיְנָיִיךְ כְּבוּיות בְּיָם הַאוֹבְדָן.

בָּעֲרוּת חַשוּכָה נְטוּלָת עֲכָּבוֹת,

מְכָבָּה בְּזָדוֹן נִיצָנֵי אִישִיוּתֵךְ,

יֵאוּש וְאֵימָה בְּפַנָיִיךְ הַשְבוּיוֹת,

צָפִים וְעוֹלִים מְשִבְרֵי דְמוּתֵךְ.

כְּקוֹרְבָּן עַל מִזְבָּח הַפְּחָדִים,

שֶל אָדָם בַּעל נֶפֶש חַבוּלָה,

מְאָבֶּדֶת לַדָעֲת אֶת טַעָם הַחַיִים,

בְּאִיתוּר רְגָעִים שֶל שַלְוָה.

הַיֵש בְּכּוֹחֵךְ לַבִּלְתִי צָפוּי?

לא אֵדָע אֶל נָכוֹן מְיִתְרָת מַבָּטֵךְ,

הַשֶקֶט סְבִיבֵךְ בְּתוךְ אֶלֶם כָּפוּי,

מוֹתִיר עַרָפֶל בְּמִשְעוֹל רְצוֹנֵךְ.

לא בִּיקָשְת לָךְ שִיחַ וַשִיג עִם הַרֶשָע,

עֵת לַקוּם מְעָפָר , לַעֲשוֹת מַעֲשֶה,

לְהַשְאִיר מְאַחוֹר אֶת עִיתוֹת הַדֶמָע,

לְהַתְחִיל מֵחָדָש בְּצָעָד גֶאֶה.