חֶמְדָּה יָדְעוּ חֲיִי - הומור

אֲנִי עֶלֶם בֵּן עָלְמַיָּא זָכָר מַקְסִים בְּבֵית הוֹרַי

לִּי אָחוֹת וּשְׁמָהּ מִרְיָמָה חָזֶה זָקוּר לָּהּ כְּמִגְדָּל.

אֶת פִּרְקִי חֲלוֹף חָלַפְתִּי לְחֲבֵרָה כְּמֵהִים חֲיִי

בִּרְאוֹתִי עַלְמָה חוֹלֶפֶת הַדָּם זוֹרֵם לְרוֹם בִּרְכַּיי.

בְּכָל יוֹם בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב עֵינַי צְמֵאוֹת לִפְגּוֹשׁ מַבָּט

שֶׁל זוֹ אֲשֶׁר תָמִיד שׁוֹכֶנֶת אֵצֶל אֲחוֹתִי מִרְיָם.

בִּלְחָיֶיהָ אֵשׁ בּוֹעֶרֶת מַבָּטָהּ אוֹמֵר זִמָּה

בְּגוּפִי הִיא רַק חוֹמֶדֶת וַאֲנִי לָהוּט יוֹפְיָיה.

לִּי חִיּוּךְ תִּשְׁלַח בַסֵּתֶר מֵחֲשָׁשׁ אוֹתָה מִרְיָם

זָוִית עֵינֶיהָ לִּי קוֹרֶצֶת בּוֹא אֵלַי אָהוּב יָקָר.

אֲחוֹתִי מִרְיָם מִרְיָמָה בּוֹשֶׁשָׁה בּוֹא אֶל חָדְרָה

וַאֲנִי דָּרוּךְ בַּפֶּתַח שְׁרִיר עֲלוּמַיי נָפַח תָּפַח.

הִנֵּה הִיא עוֹמְדָה בַּפֶתַח לְתוֹךְ חַדְרִי זָלְגַה חָמְקָה

מִיָּד נָשְׁקָה שְׂפָתַי בְּשֶׁפַע וַאֲנִי כְּחוֹם כִּבְשָׁן.

אֶת בְּתוּלַיי נָשְׂאָה מִמֶּנִי חֶמְדַּת אָבוֹת יָדְעוּ חֲיִי

וְהִיא בַּסִּיוּם, חָמְקָה מִמֶּנִי לְחַדְרָהּ שֶׁל זוֹ מִרְיָם.

© כל הזכויות של תוכן יצירה זו 477/12 שייכות ל- shulibangi  ש. שאול