בין הטיפות

בין הטיפות

מְהַלְכִים עַל בְּהוֹנוֹת

מִפְּנֵי אֵימָת הַקָצֶה,

נִשְרָכִים בֵּין הַטִיפּוֹת,

כְּדֵי לִשְרוֹד זוֹ אֶת זֶה.

לְפָנִים, בַּעֲרָה כָּאן לְהָבָה,

גוּףְ וּנְשָמָה בְּמִיזוּג סוֹעֵר,

לִפְרָקִים, צָרָב חוּמָה,

נְתִיבֵי קִנְאָה בְּמִפְגָן מְעוֹרֵר.

אַהֲבָה נִתְמָשְכָה לְהֵרְגֶל,

הַתְשוּקָה לְמוּבָן מְאֵלָיו,

וְהִנֵה רֶגֶש זָר מְחָלְחֵל,

עוֹטֶה עַנָנָה וּרְבָב.

נוֹתְרוּ אַךְ שְבָבֵי זִיכָּרוֹן,

דַל כּוֹחָם לְהַפִיחַ שַלְהֶבֶת,

לְהַצִית מְעָפָר הַרָצוֹן,

בְּיָם שֶל דְמָמָה מְשַתֶקֶת.

לוּ אִיפְשֵר לְבָבְכֶם,

לְחַדֵש נִיגוּנָיו כִּבְעָבָר,

יְנָוֶוט אֶת מִפְלָס רוּחֲכֶם,

הַרְחֵק מְעֵבְרֵי הַמֵיצָר.

אַךְ אִם לַעָד הַנִיצוֹץ כָּבָה,

הַנִיחוּ נַפְשֶכֶם לַדָעָת,

לְהַסִיר מַעֲצוֹר וּשְבָכָה,

לַחְוֹות מְחָדָש אֶת הַלָהָט.