שירים

וואלס

 
וואלס /   מרינה פרידמן
 
חֲלוֹם מוּזָר בִּקֵּר אוֹתִי הַלַּיְלָה.

רָאִיתִי אֲנָשִׁים מִן הַתְּקוּפוֹת הַקּוֹדְמוֹת.

שִׂמְלוֹת מֶשִׁי יָפוֹת...

חֲלִיפוֹת מְפֹאָרוֹת...

נֶשֶׁף גָּדוֹל...

מַתְחִיל וּוַאלְס.

הוּא מַזְמִין אוֹתָהּ

וְעַל פָּנֶיהָ חִיּוּךְ שֶׁל אֹשֶׁר.

הֵם לֹא מַבְחִינִים בִּי.

מְעַניְיֵן, אֵיךְ הָיוּ מְגִיבִים

לַהוֹפָעָה שֶׁל אוֹרַחַת מִן הֶעָתִיד.

לְאַחַר הַוּואַלְס עוֹשִׂים מַעְגָּל.

נֶשֶׁף מַמְשִׁיךְ.

רַק אֲנִי לֹא מִשְׁתַּתֶּפֶת.

שָׁעוֹן מְעוֹרֵר מַחְזִיר לִמְצִיאוּת.

בֹּקֶר.

הַכֹּל כָּרָגִיל.

אַךְ הַרְגָּשָׁה מוּזָרָה לֹא עוֹזֶבֶת אוֹתִי.

אֲנִי הָיִיתִי שֵׁם!

לֹא יָכֹלְתִּי לַעֲצֹר חִיּוּךְ שֶׁל אֹשֶׁר

כַּאֲשֶׁר הִזְמַנְתָּ אוֹתִי לַוַּלְס.

...וְעַכְשָׁו, בַּגִּלְגּוּל הַזֶּה

אֵין לִי מָקוֹם בַּלֵּב שֶׁלָּךְ...

בַּחַיִּים שֶׁלָּךְ...

 

תגובות