שירים

זה הוא גני

למעלה הנהר הזורם מי זהב, איש לא בא מלבדי.
יש שם שושנים לבנות הן בגודל השמש והירח שוקע כל יום בורוד.
הקוצים מלטפים הם עשויים מכותנה, סרגתי בם שיר עטור סרפדים.
וציפורים שדואות כמו על טרף לראשי נשזרות כמו זרדים, 
אפשר גם לגלוש על הקשת וליפול לידיו של מפל
יש עצים בגובה המותן עם פירות שלעולם לא תמצא, הם רכים למגע כמו הגשם בצבעים של שחור ולבן.
הסלעים נוצצים! הם בעצם קריסטלים... והדשא עטוף בקטיפה אין סופית
יש כאן כמיהה שקוראת לי בשם חיבה ממכר, והמפתח... אותו היא נתנה לי נועל שער עשוי מברזל. זהב, או סוג של נחושת? מתכות זה תמיד מבלבל! 
הצבתי שומרים אריות מחרסינה, שאיש מלבדי לא יוכל כאן כנס. 
אלא אם כן טעית כמוני! והגעת להנה בדרך הנס. כי זה הוא גני ואני כאן האל...

תגובות