בלי שם

כל מה שרציתי זה לעטוף אותך במחשבותי, לתת לך להלך חרש במסדרונות ליבי ולמצוא את השקט של שנינו שהותר מימים.

כל מה שרציתי זה לקחת אותך איתי אל מחוזות האינסוף, לחלום שוב את מציאות ליל אמש.

כל מה שרציתי זה להיות לך כרוח בין שערותייך, כמיתר בין אצבעותיך, כצליל הבוקע מעמקי גרונך.

רציתי אותך אל תוך נשמתי התועה, אל מעיין תשוקותי, אל קרבי, אל עצמותי.

ואתה ממשיך לנשום את צילך, מחפש מקלט בין ידי ללא הועיל, מסוגר מסונוור מהאור החיוור, מתפתל כנחש אשר זה עתה השיל עורו,

בודד אל מול הקבר הנושא את שמי.