חזרה ליצירות
שירים

הַיְּלָדוֹת של סִיוָּה

נורית ליברמן | (03/03/2013 16:58) | 91 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
הַיְּלָדוֹת שֶל סִיוָּה
 
במצרים במדבר הגדול
לעיר סִיוָּה שֶבַּנָּאָה,
אלכסנדר מוקדון
בְּעָצַת הָאֵלִים בא לשאול.
מאז לא השתנה בעיר דבר.
באתי לשם ביום של חג
וראיתי ילדות מוּצַגּוֹת לְרַאֲוָה
וּנערים באים לִבְחוֹר מִתּוֹכַן כָּלָה.
בְּנוֹת עשר וּבְנוֹת שְתֵּים עשרה
לבושות במיטב המחלצות
שנתפרו במיוחד עם חוטים של זהב,
שׂערן - שתי צמות קשורות בסרט
ועינהן השחורות בַּפּוּךְ הוּשְׂמוּ
והן מתרוצצות בְּבְהַלָה.
עמדתי בצד
וּמְחוֹמֵר יצרתי בובה - כדמותן.
בְּבַיְשָנוּת ניגשו לראות
ונגעו
וַאֲנִי לא ידעתי שׂפתן
והן את שלי לא הבינו,
והביטו בעיני
ומוזר היה להן צִבְעַן
וּפַרְצוּ בִּצְחוֹק,
וצחקתי איתן.
הן נטלו את ידִי
והובילו אותי אל האוהל,
שם על כֶּסֶת גדולה הושיבו אותי
וּבְאֶצְבָּעוֹת דביקות
הגישו לי ממתק של תמרים.
אחר כך יצאנו ושיחקנו בתופסת,
אני ברחתי והן רדפו אחרי
אחר כך אני רדפתי והן ברחו
והצחוק התגלגל במדבר,
הן עדין ילדות קטנות שרוצות לשׂחק.
והנערים במכנסיהם הלבנים
עמדו בצד
ובמבט תַּאֵב סימנו את בחירתם,
מחר יפגשו האבות
לאשר את הבחירה.
ילדות קטנות כבר לא ישׂחקו
תופסת
במדבר. 
 
 

תגובות

חזרה ליצירות