מַמְתַּקִּים

הַמְּגֵרָה שֶׁל סָבְתָא

מְלֵאָה מַמְתַּקִּים

בְּאֶלֶף צוּרוֹת,

טְעָמִים וּצְבָעִים.

אֲנִי מְחַפֵּשׂ וּמְחַטֵּט

אוּלַי שְׁעָתַיִם

חוֹשֵׁב וּמִתְלַבֵּט

וְנוֹשֵׁךְ אֶת הַשְּׂפָתַיִם.

מַרְשְׁמֶלּוֹ? שׁוֹקוֹלָד?

סֻכָּרִיָּה עַל מַקֵּל?

וְאוּלַי כְּדַאי

טוֹפִי קָרָמֵל?

הוֹ, מַה מִּסְתַּתֵּר כָּאן

בֵּין הַמַּמְתַּקִּים?

נְיָר לָבָן מְגֻלְגָּל

קָשׁוּר בִּסְרָטִים צִבְעוֹנִיִּים.

הֵרַמְתִּי אוֹתוֹ

פָּתַחְתִּי בִּזְהִירוּת

וּמָצָאתִי בְּרָכָה

בִּכְתַב יָד חָמוּד:

אַתָּה הַמַּמְתָּק

הֲכִי מָתוֹק בָּעוֹלָם

בְּאַהֲבָה מִסָּבְתָא

לַנֶּכֶד הַמֻּשְׁלָם.

©