הזיכרון עדיין כאן

הַזְּמַן חוֹלֵף, הַזַּעַם נוֹתַר,

הַזִיכָּרוֹן דּוֹהֶה, נִֶאֱחָז בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹ,

עוֹד אוּד עָשֵׁן, תֵּאוּר שֶׁלֹּא סֻפַּר,

מַשְאִיר לְלֹא מִלִּים אֶת בֵּן שִיחוֹ.

קַפְּדָנוּת גֶּרְמָנִית מְרוּשָעָת,

הֵנִיעָה שׁוּרוֹת סְדוּרוֹת בְּלֹא שִיהוּי,

מִקְלָחוֹת הַמָּוֶת הִמְתִּינוּ בְּנָחָת,

כִּיוּון אֶחָד, חֲסַר תּוֹחֶלֶת וְסִיכּוּי.

יְלָדִים הִדְּקוּ אַחִיזָתָם בְּחַרָדָה,

הוֹרִים מִהֲרוּ מְבוּלְבָּלֵי עֵינַיִים,

קַלְגָסִים בִּצְעָקוֹת זֵרוּז מְזָּרוֹת אֵימַה,

וּלְפֶתַע הַתְּבוּנָה... מְלֻוָה בְּפִיק בִּרְכַּיִים.

עַל מָה חָשְׁבוּ בְּרִגְעֵיהֶם הַאַחְרוֹנִים?

יָבָש מַעְיָּן שוּרוֹתָי לְתֵאוּר הַתְחוּשָה,

מַבָּע פְּנֵיהֶם בֵּין תַּדְהֵמָה לְיִסוּרִים,

עוֹדֶנוּ מוֹתִיר נַפְשִׁי בְּעֵיִן הַסְעָרָה.

אַרוּר הַעַם אֲשֶׁר הָגָה שִיטָה,

בְּנֵי אֵנוֹשׁ כְּפַס יִצּוּר לְפִתְרוֹן סוֹפִי,

כָּלָה כֹּחָהּ שֶׁל יְכֹלֶת הַסְלִיחָה,

אוּלַי בְּאַחֲרִיתָם שֶׁל בְּנֵי דּוֹרִי.