1/10/2007,,,הראשון שלי בדרך המילים,,לחיי כולם !

עם חיוך תמידי ומתק שפתיים

נעות,חולפות, מרחפות,

רגליהן הקלילות,מטופפות,

נוגעות לא נוגעות,

מתרוצצות בין החדרים

אין ספור קילומטרים גומעות,

מלטפות, מנחמות, מרגיעות,

קרועי בשר,מנוסרי חזה,

כאבי תופת שלא מן העולם הזה,

שרועים חסרי אונים

חלקם חסרי פנים,

רק צינורות,תחבושות,ומוניטור,

משוועים בדממה למעט מזור,

הנה משמרת נגמרת,

מלאכיות חדשות ,אותה האדרת

אין יום ואין לילה,שבת או חול

באהבה אין קץ ימשכו בעול,

ללא לאות ,מלאכתן קודש,

בלי חשבון לתלוש בסוף החודש.