אדמת לבנון נשברה

אדמה עקובת דם

ילד טהור עטוי מדים,

אדמת להט אש שנאה

בולעה טוהר מלאכים.

רגביה צועקים דיי

אינה מוכנה לקלוט צער זרים

נשברה אל מול לבבות זכים.

אדמה חרוכה אטומת רגשות

ראתה שנאת חינם בעיניים רעות.

התחלחלה ותתרגש מספיגת

דם ילדי הזרים,

הפכו רגביה זעקת המגינים,

ותתפקח להקיא מתוכה זדים וחומסים

ותצעק דיי למלחמת ילדים

נאבקי ריבות אבות רבות בשנים.

הקיאה לחות דמעותיה

מלנכולית,תשושה, רוויות מלחמות

זעקותיה אט נחלשות

ותתפלל להאסף למתיה

ותפרוש כפיה לחבוק ילד אחרון

ציה, שממת חידלון

ותעצום עיניה,אבדון

ותאסף אל מתיה

אדמת לבנון...

.