בשנת מות בוני

בשנת מות בוני

בשנת מות בוני

מתה גם אמי

ולא ידעתי איך אבכה

ועל מי

****************************************

נכנסת בתיקך שקניתי ובחולצתך שקניתי

ובעיניך שאהבתי, ובקולך שחפנתי, ופניך בוהים.

חלמתי, אמרת, שאני בבית הקברים וקוברים.

שם קבר אחד פתוח וגופה הפוכה על פניה

ואמרו שם קדיש ובכו.

והפכו.

וראיתי את פני בני בו.

וידעתי שבי האשמה על שאהבתי.

ואהבנו וידעתי אותך

בנידה ובנקיים

וקהו שיני ילדים .

ובכית בעיניים שאהבתי ובפה שנישקתי.

ובכית.

ואמרת: אני חוזר הביתה.

ואמרתי:

בוני ברחה.

אז אמרת ארד ואביא לך אותה.

וכשירדת ידעתי שאין בי חמלה.

צלצלתי ואמרתי את שמי ואת שמה.

בוני חזרה ואתה לצדה.

ואמרתי לך: דיברתי איתה.

והלכת.

ונסעת לאמך ואמרה: חזור לביתך

גם לאביך היתה אהובה

ואלי הוא חזר על אף שידע.

נפגשתי איתה. ואמרה :את יפה.

ובכתה. ואני יחד איתה.

חזרת ולקחת אותה. אחרי הכל היתה אשתך.

אמרת עלי: אותי היא כישפה.

ובכיתי ובזתי לך.

חורים קדחת ,היא אמרה

ולא סתם חורים אלא כאלה שחורים.

והיא היכתה והיכתה והיכתה.

וכל רחוב הטייסים כל זאת ראה.

והלכתם ויותר לא ראיתי אותך.

ויותר לא ראיתי אותך.

והיית בי כל יום ושעה.

כל יום ושעה ודקה ושנייה.

כך היה יותר משנה.

שנתיים לאחר מות אמי

ובוני מתה

אתה זוכר איך פגשתי אותך?

אתה זוכר איך היה?

והייתי כל כולי רק שלך.

באת באלוהיך ולי לא היה.

וכבר היתה לך אפילו נכדה.

וריח גופך ותלתליך וריח מקטרת

קטורת קדושה.

כך היה

כבר שנים שאינך.

וחלק ממני עמך

ואני נשואה

אשתך אלמנה

תמונתך כצדיק מציבה

לא השתתפתי בלווית ז"לתך.

רק היא צלצלה ואמרה:

כעת את שמחה?

כך היה

כך היה

ואיפה אני

ואיפה אתה?