אני,,כעיוור אחרייך הולך,,,

הולך לאיטו,
בשבילה
בוהה בה מתרחקת
ומשתרך,
כמעט בזחילה

עקב לצד אגודל
הלב הולם
הראש  מבולבל
היה כחולם

צועדת כלביאה
קלת רגל
על פניה חיוך ורגיעה

(היי מה איתךָ,זו סתם הליכה)

אך תמו השבילים
קיבלוה בשמחה
אדוות הגלים

ושוב מאחור
מדשדש בעצלתיים
מניף זרועות
מרבה לבלוע מים

מביט בתנועות החיננית
חותרת בקלילות
נעה בחן  כסירונית
עד האופק
בעוד הוא בטרוף הדופק
באותה קלות
תשוב אל האהוב