1. בשירך " טרם יבש בי הלהט" מעבר ללהט בתשוקה והאהבה , את נוגעת בהוקרת הרגע. האם אכן זה חלק מפילוסופית חייך ?
להט האהבה והתשוקה מוביל אותנו לאותם רגעים בהם אנו נסחפים וחשים אותם פכים קטנים מהם מורכב המושג הכה מיוחד ומבוקש האושר.
2. ”בלרינה" מה הכנוי עבורך?
"בלרינה הוא שם שגלי בחרה עבורי בשנת 2005. הכוונה אכן היתה אי זהוי שם הכותבת במכוון. אהבתי מאד לרקוד בנעורי ,ואף הייתי רקדנית במה של ריקודי עם.
אז זרמתי עם השם. זה נשמע כמו מין צווי שנרמז להמשיך ולרקוד את החיים בקלות של רקדנית. לדעתי גלי חשבה כי עלי לעשות זאת בשלב של חיי אז.
כיום רקוד לא הצד החזק שלי, [עברתי ניתוחים ברגל..} אך עדיין השם והמטאפורה עדיין קיימים.
3. מה מקומה של האהבה בחייך?
אהבה היא מהות חיינו. בן-זוג, ילדים, חברים, קולגות ועבודה . שולחת ללא גבולות מקבלת וגומעת במלוא הריאה. היא זו שנותנת את חוזק הנפש להמשיך ולהגיע למחוזות חפצינו, ביתר קלות ושמחה.
4. מה ההבדל המהותי ביותר בעינייך בין גבר לאשה.
כבר כתבתי עמודים רבים על הנושא . אקצר ואציין כמה אכסיומות מבדרות משהו ,על הנושא K
נשים הן אלה שמביאות ילדים לעולם
הגברים הם אלה שנשארים ילדים לעולם.
מכאן:
נשים מוותרות על עצמן לעיתים קרובות מידי ,
הגברים לעומת זאת מוותרים ל ע צ מ ם לעתים קרובות מדי.
הנושא של מאדים ונוגה כבר נטחן עד דק, אך החוכמה הנשית כי רבה צריכה לנסות להבין את מהלכי המאדים , לקרוא את המפה מלפני ולפנים עם תובנה מעשית מרובה ולחפש את שביל הזהב בין שניהם.
[למרות שנשים יכולות להשמיע עד 20000 אלף מילים ליום וגברים עד כ-7000 מילים ליום ].
5. מהם מקורות ההשראה לכתיבתך ?
מקורות ההשראה כנראה שונים ולפעמים אף משונים. אני "שואבת" לתוכי מידע פסיכולוגי , מעשי, תחושות ואנקדוטות מכל מה שקורה לסביבתי. סרטים ותסריטים, סיפורי חיים משונים ולעיתים משפט שמישהו ממקורבי או ממקור אחר משמיע או קצהו של מעשה, ומשם מתפתח הסיפור וזורם לכיוון הנושא שאני שואפת אליו.
לעתים חוויות שמשאירות חותם כלשהו בנפש. אני "פותחת "את חושי ומשם ממשיכה.
6. ספרי על עצמך. קורותייך.
עד לפני עשר שנים גידלתי משפחה לתפארת, יפה בכל המובנים. שלשה ילדים וששה נכדים מקסימים אשר מהם אני רווה רוב נחת.
לאחר 40 שנות נישואין בקשתי את חירותי והתגרשתי. פתחתי דף חדש בחיי. חזרתי לחולון, בה גדלתי אומצתי שוב באהבה על ידי חברי הרבים, ואני במערכת יחסים כשבע שנים.
כל השנים עסקתי באומנות. למדתי וגם לימדתי מבוגרים.,כל פעם בראתי את עצמי מחדש והוספתי עוד ידע ועיסוק. בשלוש עשרה השנים האחרונות שילבתי את האומנות ביצירתיות בלימוד ילדי גן כגננת .כל אותן שנים גם נגעתי בתורת הקבלה, מודעות על וקבלת חווית החיים מתוך קלות ושמחה. גם רכשתי ידע כמאמנת אישית .
תמיד חלמתי לכתוב ואני משתתפת בקורס לכתיבה יוצרת של גלי זו השנה השמינית, ויש עוד תכניות רבות באמתכתי. ברי לי כי אחזור לצייר, לעצב בובות, תכשיטנות ועוד.. וכמובן שלא אזניח את הכתיבה.
7. מיהו הסופר או הסופרת הנערץ עליך.
ללא כל עוררין מאיר שלו. גם ספרי הילדים שלו נפלאים. מצפה בקוצר רוח לקרוא את הספר החדש שלו "שניים דובים" שעליו שמעתי וקראתי בקורת טובה.
אוהבת את תיאורי הטבע שלו . גם ספריו של הרלן קובן, שעלילות מיירון בוליטר הבלש שלו גורמות לי לעונג ומנוחה מטרדות היום לכמה שעות.כתוב קליל ומרתק.
אני בדרך כלל קוראת הרבה ,ולפעמים ספר קטן ובכור של סופר יפני או אלמוני כלשהו כובשים אותי בסגנון, הספור והעלילה.
8. ומיהו המשורר ?
עוד בנעורי הרחוקים אהבתי מאד את רחל המשוררת ושיריה, יהודה עמיחי, ועוד.
כיום נהנית גם מסיגנונו של יהונתן גפן וכל שיר שיגע בנושא מעניין ומיוחד. רוני סומק.
מעריכה מאד את כושר הבטוי באשר הוא כשהוא בטעם טוב ונעים לקריאה.
9. מה בעינייך הופך ספר ליצירה ספרותית
ספר שנקרא- ומותיר אצל הקורא חומר למחשבה לימים רבים,ישדר מסר חשוב ותובנה רבה, וגם רצף והנאה בקריאה עצמה , יזכר ויומלץ לעוד קוראים ויהפך לרב מכר.
10. מהם תחביבייך.
במשך השנים הצלחתי להפוך את תחביבי העיקרי- האומנות למקצוע ועסקתי בהדרכת מבוגרים , ילדים, השתתפתי בירידי אומנות וכל פעם למדתי עוד. תכשיטנות, שזירת פרחים, ציור לסוגיו ועוד.שילבתי גם את הכתיבה ואני מרגישה שעוד ידי נטויה ויש לי הרבה ידע להוסיף ,וכאתה עושה דברים באהבה, זו כבר רוב הדרך להצלחה.
11. האכזבה, כיצד את מתמודדת עמה?
אכזבה היא חלק בלתי נפרד מהחיים. במצב כזה אני מנסה לברר עם עצמי מה קרה בצורה יותר מעמיקה, ולוקחת אחריות על חלקי במצב.
לא נשארת שם, מנסה לפי מסקנותי להתקדם הלאה ולבחור את הדרך החיובית כמובן להמשך דרכי.
להתחיל מחדש
ולשכוח הכול
לחשוב על המחר והטוב
ולא על הרע
להתקדם למה שיהיה
ולא למה שהיה
12. מהן התכונות האהובות עליך אצל בני אדם
התכונות שאני אוהבת הן בעיקר חייה ותן לחיות .פתיחות ,חוש הומור חשוב ביותר ועושה חלק מהחיים קל יותר.
כנות, הקשבה וורבליות ומטבע אופיי גם אנשי ספר רוכשים את אימוני.
13. מהן התכונות הפחות אהובות
אלה שאינן אהובות ביותר הן בעיקר רהב, גאוותנות והתנשאות, בקורתיות וחוסר אמת- וכנות בלשון עדינה. האמת נר לרגלי ולא קל לי לשאת עיוותים למיניהם.
14. מה המוטו של חייך?
..והשלטון של אדישות
מתפשט כמו מגיפה ומציף את החברה
"ואהבת לריעך כמוך"
זו קלישאה הכי גדולה שיכולה להיות
אין סכוי לשנות פה משהו
אלה החיים שלנו ואנו יכולים להפוך אותם יחד.[מתוך מצגת שרצה באינורנט..]
כעת קראו שורות אלה מהסוף להתחלה- הפוך.קבלתם את ההפך.
כל אחד יכול לשנות את חייו ולהפוך אותם מלימון ללימונדה. חשיבה אחרת מיובית ויצירתית היא זו שעושה את ההבדל.
אנו אחראים לחיינו ומחליטים איך לחיות את החיים. נטולי אגו ומשגרים אהבה אין קץ וללא תנאים יחזיר אותנו לאפיק חיובי.
15. איפה את מוצאת את עצמך בנוח יותר:בכתיבת שירה או פרוזה ?
אני מוצאת את עצמי בנוח יותר בפרוזה. בעיקר כשאנו בסדנא של גלי מקבלים סילבוס ויש תכנית מגובשת. שירים "פורצים" לי לפעמים אחרי גלישות מיוחדות לרגעי אושר וחויות שמחה . משפט עברי שמוצא חן בעיני ונקלט במוחי הופך ליצירה קטנה, ואולי אפילו בחריזה..
16. איך נולד סיפור אצלך?
בדרך כלל יש לי את השם של הסיפור. לפי נושא שעלי לכתוב במסגרת הסדנא או שם שמנקר לי בראש ועליו מתהווה לו סיפור. ואז אני משתדלת לפעול על פי יצירת תעודת זהות של הגבורים, מתחילה ופעמים הרעיונות צצים תוך כדי ובהמשך.
17. אם לא היית אדם מה היית בוחאת להיות ומדוע?
אם לא להיות אדם אז פייה בלתי נראית, או משהו בנוסח "וונדרוומן" שטסה לה למקומות שונים ומשונים ומונעת אירועים בלתי נעימים מלקרות .חודרת למוחות ומעדנת הליכים , הגיגים לא מועילים והורסים, ועוזרת לכל מי שזקוק לעזרה ואולי אינו מודע. הרבה עבודה אך שכר בצידה.
18. מה היית לוקחת אתך לאי בודד?
“אי בודד" מתחבר אצלי לחופש או מנוחה מתוכננת או לא שהיא גם פיסית וגם נפשית ולאו דווקא אי גיאוגרפי אמיתי. אני זקוקה למוסיקה קלאסית שקטה., גאז ואולדיס והרבה ספרים טובים ,כולל ספרי פסיכולוגיה בהם אתענג על ערך הכתיבה של האחרים. אנסה אף אני את מזלי בכתיבה . אם הים קרוב זה מוסיף הרבה ליצירתיות שלי, חוץ מהלחות והמים .החוויות נחרטות במוחי לזמן ארוך ואני משתמשת בחוויות אף בהמשך הדרך רחוק מהחוויה עצמה .
19. בחרי 5 יצירותיך האהובות עליך ומדוע בחרת דווקא בהן.
נראה שבחרתי את אלה שיש בהן אמת מסוימת ומיוחדת והותירו בי סוג של ריגוש זה או אחר.
“בנפשן"
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=64603
סיפור על כלבותיי ז"ל שהיה בהן אנושיות אף יותר מחלק מאלה שקראו לעצמם אנשים נאורים וסבבו אותי.
חובקת עולם – האהבה
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=47634
נכתב כשעור על החלום , בהשראת ספרה של הפסיכואנליטיקאית היונגיאנית קלאריסה פינקולה אסטס "רצות עם זאבים" .התחברתי למטאפורות המיוחדות שלה ותיאורי הארכיטיפ של האישה הפראית.
צליל מתקרב של רעש שחור
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=80747
אחד מסיפורי השואה, הבודדים שסופרו על ידי אימי ז'ל ונחרט בזכרוני עד שנכתב אחרי הרבה שנים לקראת יום השואה ולזכרה.
מגפיים שחורים
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=88302
גם הוא סיפור על השואה שסופר ע'י בן-דודי, מהיחידים שניצל ואף הקליט את עצמו לקרן ספילברג, ידידו הקרוב. הוא מספר סיפורים נפלא עד היום.
רגע של זהב
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=88196
שיר שכתבתי לאחרונה שרק סוגר מעגל עם השיר "טרם יבש בי הלהט" .למרות גופינו המשתנה לאורך השנים הנפש נשארת צעירה עדיין ואם יש רצון, ה כ ו ל אפשרי. כל רגע איכותי בכל מובן שהוא הוא רגע של זהב.
