אחרי שעזבת

לפגוש אותך

בין ערימות דפים

גדושים, מקושקשים

מקשטים שני עולמות שונים-

אדם מול חווה מול אדם

הזרועות שנפקחות

אל מול כובד המגע,

לתשוקה הראשונה.

על צווארי ועל כתפייך-

דרך חושייך, דרך מראה

אותו רטט שצומח בעמוד השדרה-

ככתבי עיפרון לא מחודד

ועד שתגידי או עד ש...

יבער

ועינייך החומות

ועינייך החומות

לנחש אותך

על מה את חושבת-

לאן זה מוביל

לשתוק. לראשונה.

ודף נוסף

נקרע.