ניצחתני הרוח וכתבתי

ספרו נא למושלים,

שירתי לא באה לי בחלומי,

יגעתי בה והוגעתני ,

זה לבי שהפך לקסת

ודעתי לקולמוס.

לא התכבדתי בשה עולות

ובזבחים לא רוממוני.,

מחיתי שורות רוב תלונותיכם

ותשוקתכם החייתי.

ואתם, זכרוני ביום אדי

ספרו עלי טוב,למען אצדק בפני מלך

מליצי טוב, קנו עבורי בכסף מלא

ולא תהיה עלות עליכם- למעני. 

אני לא בחרתי בי

זה דיוקני מהיותי הבל .

אם אצמא צקו מים בפי

ובנוזלים הרטיבו ראשי .

ברכתי אם הייתה

הניחו על ראש צאצאיי

ויצמחו גיבורים,

רעננים כערבות

על יובלי מים .

קראו לי ואגידה וישמע קולי

ואותיות יגידו שבחי.

אל תראו חמודי נוכרים,

בל יועילו ועדיהם- בושתם..

לא כוח זרועי הושיעני,

רק נטיתי קו מתואר

בשדות נפשי

כרתי ארזים ואלונים

ואקח מהם לחמם לבי

ואילנות פרי אמצתי

להיות לי לקשב .

כל הזכויות שמורות לגבריאל דבוש ©