שירים

דברים לא גמורים

 
                                                  ארבעים שנים עברו מאז מלחמת יום הכיפורים
                                                  והזיכרון עדיין צורב.
 
   דברים לא גמורים
 
בְּמוֹצָאֵי יום הַכִּיפּוּרִים
בין הַאַזְעָקוֹת
תָּקַעְתִי יָתֵד לַסֻּכָּה
אמרת שתבוא לבנותה.
הַיָּתֵד הִכָּה בַּאֲדָמָה שורשים
מַמְתִין לך שתבוא
כבר ארבעים שנים.
 
בַּבּוֹקֶר לפני שהלכת
אמרת -
"מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֵיךָ..."
והוא לא הֶחֱזִיר נשמתך
ולקח אותה אליו,
הוא לא המתין
לא יום ולא ארבעים שנים.
 
אָהַבְתָּ את שירי הַ"בִּיטְלְס"
ואת שירי ארץ ישראל היפים,
התקליט שהשארת על הַפַּטִפוֹן
הגיע לסופו
והמחט עדין מִסְתוֹבֶבֶת
בַּחָרִיץ הַאַחֲרוֹן
כבר ארבעים שנים.
 
סימתי לקרוא ספר
שהשארת פתוח על השולחן
וּפָנַיו כלפי מטה,
אני יודעת את סופו
ואינני יודעת כיצד הוא מתחיל
וַאֲנִי מחכה כּך
כבר ארבעים שנים.
 
מְחֲנוּת הַמַּכּוֹלֶת לקחתי אגרגז קרטון
של בקבוקי "קוֹקָה-קוֹלָה"
ארזתי בו את חייך,
הֶחֱזָרְתִי את התקליט לַעֲטִיפָה
סגרתי את הספר שהשארת -
עכשיו אינני יודעת
איפה אתה נגמר
ואיפה אני מתחילה
וכבר עברו
ארבעים שנים.

תגובות