חזרה ליצירות
שירים

התמזגות

נורית ליברמן | (12/10/2013 15:31) | 94 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
התמזגות
 
המדבר הצהוב
עטף אותי בְּחוּמוֹ
שְנֵיִּם ישבנו שם
אני וּבְנִי
ושתקנו -
לא היינו צריכים לַמילים
השקט היה מלא בִּרְחַשִים.
נמלים התהלכו על החול החם,
על הסלעים שהחזירו
את אור השמש
עמדה טְרִיסְטְרָמִית
שחורה
והתחממה.
עיני עקבו אחר סימניו
של שפיפון
גלים גלים משׂורטטים בַּחוֹל
כמו לחופו של הים שפעם היה כאן,
חייכתי
אני עדיין זוכרת סימניו מאז.
המשכנו לשתוק
התמזגנו עם המדבר
ואז הם הופיעו -
שני עגורים אפורים
ירדו לידי
הביטו בי
הסתובבו סביבי
עצרתי נשימתי.
הם נקשו בְּמַקּוֹרַם
רציתי לענות
לספר להם
את כל שאני לא מספרת -
פחדתי שיעלמו
ושתקתי.
לרגע ארוך אחד
היינו כולנו לאחד
אני
בְּנִי
שני עגורים
והמדבר.
כשהרגע חלף
ידעו העגורים
שהגיע זמנם להמשיך
בדנודם
עשׂו סיבוב נוסף
נַקְשוּ במקורם
ועפו,
ואני ידעתי אז
שכרתנו ברית עולם
אני
והם
והמדבר
ובבוא היום
אדע מה סיפרו לי
בִּנְקִישוֹת מַקּוֹרַם.
 

תגובות

חזרה ליצירות