ללא שם

מישהו אומר "אני רעב". "אני רעב" הוא אומר. לוחש בשקט "אני רעב". מישהו אומר "אני רעב".  "אני רעב" הוא אומר. לוחש. לוחש. אומר הוא כי רעב הוא. כמו לוחש את מילותיו. אחר כך הוא אומר "מאד".  "מאד" הוא אומר. טוב לו. הוא רעב. רעב מאד. הוא רעב. מישהו עונה לו "אז מה? גם אני. גם אני. אז מה? גם אני." מישהו עונה "גם אני". מישהו עונה. הראשון אומר "מה? באמת? גם אתה רעב? לא ידעתי. מה תרצה? חביתה? אננס? גבינה לבנה? עוגייה? אינך יכול לדעת. אינך יודע. מה הוא רצונך?" והשני אומר "אני רוצה רק לאכול אותך".

ואז קורה שהשני אומר "אני רוצה לאכול גם את אשתך." והראשון מתעצבן ואומר לו בזעף היסטורי "אני אוכל את האימא שלך בכבודה ובעצמה." כך הם מדברים עד שנרדמים. שקט בחדר. נרדמו. שקט. השקט הולך וגובר. הם נושמים. עיניהם עצומות. חלומות נרקמים. הם יודעים מה הוא. הם חושבים מה. אחר כך בוקר בא. עוד יום נפתח לרווחה. היום נפתח לרווחה. שמש מסנוורת את עצמה. מים בכיור. צחצוח שיניים. חיוך. "מה שלומך?" אומר הראשון לשני. והשני עונה "אני אוכל אותך" והראשון צוחק "מה? אתה באמת רוצה? בבקשה." והשני מתחיל והראשון נרגע, אוכלים אותו כעת בתאווה. הוא מחייך ואומר "זה נעים. תודה." הוא מחייך. זמנו קולע למטרה. אחרי שעה חוטף הראשון עצבים ואומר "נו, עכשיו תורך." הוא רוצה גם כן שיאכלו אותו. הוא מטורף. בוקר בא. לעבודה. הם ממתינים. אחר כך חושבים. בא להם רעיון. יאכלו זה את זה. יאכלו תוך כדי. אחר כך הם נהנים וכולם שמחים. בעוד הם נהנים קורה משהו פתאום. משהו חמוד זז לראשון אי שם במעמקי מעמקים והוא מוריד לשני את כל התחתונים. השני אומר "הו, זה קורה, אני רואה, תן לי, תן, אני רוצה". והראשון מסתבך. הוא רוצה להפסיק. פוחד שיקרה לו משהו קשה אך השני מדרבן ואומר "נו, עוד, עוד, תן עוד דחיפה, היכנס אל תוך פי התרעומת ותן לי לבדוק את מידת האפשר." אך הראשון רוצה לנוח. כבר לא יודע מה קורה ובאמת הוא קצת עצוב, "אני חושב שאני רוצה לזוז"  "כבר?"  אומר לו האחר, זה שאוהב אותו וגם זוכר. "כבר? ואנחנו רק התחלנו, לא? אולי תיתן סיכוי?" והשני יודע. והראשון ממשיך. והם בכל זאת מתעסקים ומתרבים ומתנשקים. כשני זבובים על גוש של חומר מתפלשים. דומה הדבר כי עיניהם דומעות, או שמא רק לחות היא מפאת ההתרגשות ואנחה גדולה. אנחה. באה אנחה. קצף יוצא מפי האחד, מים זולגים. שוב נגמר ועוד גלגל חוזר, שוב מוחזרים התחתונים. והשני אומר תודה והראשון מחייך כראי. הוא רוצה להיות זה שיקום וילך ויכין כוס קפה וייתן לשני וייתן לו חיבוק, אחר כך ינוח ויפסיק. אחר כך ילך לביתו, אחר כך ישוב לבקר את רעו ההומה. רעו הדומע. רעו השופע קטעי- משפטים.