שיר ילדים: מתנת השחפים

מתנת השחפים

 הלך אווז לאוזה, אמר "היי שלי." / והיא הניעה את ראשה בניד מאד שלילי.

אך האווז בחור רגשן / ויש אומרים שגם עקשן/ אמר :" אביא לך נדוניה / כל שתרצי, יפהפיה."

הביטה בו האוזה שנית: "אתה בעצם לא נורא/ ואם תביא דגים מאה / אהיה לך לרעיה ."

נטל אווז סל וחכה מתחת לחיקו / ושט לו לדרכו. 

וכעבור חודש ימים היו לו בסלו / שבעים דגים שמנים, יפים. רק עוד שלושים –והיא שלו.

ירד אווז לשפת הים/  בחול קמעה לפוש / ובן שניה הוא כבר נרדם / במשימתו נחוש.

עבר לו שם שקנאי שמן / הריח ארוחה / ואת סל האווז רוקן / בולע במנוחה. 

וכשאווזנו התעורר / הציץ מיד בסל / וכל כולו אז הצטמרר / " אני לא שב הביתה וחסל!" 

כי איך יוכל לשוב בלא דגים מאה / כי מי, כי מי תהיה לו רעיה?

 שמעו את בכי אווז שחפים חגים מעל הים / וחיש שלו דגים לבחורנו שם.