ציר הזמן

 אני נע על ציר הזמן,

קדימה ואחורה מהלך שנים,

מסתכל פנימה,

מחפש את האמת שלי.

בוחן את קירות הלב,

מדממים, אינם מוצאים מנוח.

בכל פעם נפער בהם מעיין,

מדמם, חדש,

לאחר שאחר יבש.

אני מביט בו ומזיל דמעה,

שבתוכה גרעין אדום.

החיפוש אחר האמת שלי אקראי,

ומותנה במה שקורה בחוץ,

בחיי האמיתיים, במעטפת החיצונה.

לפעמים, נמאס לי,

מטפס במעלות החלקלקות של הלב,

עובר למקום אחר. נודד.

שוב נע על ציר הזמן ושואל את עצמי :

"מה אני רוצה ?, לבכות על חלב שנשפך או...",

או מה ? "שוב להתחיל מחדש ?

שוב להתחיל מלמטה ?".

אני מסתכל לתוך מקורות חיוביים,

ישנם שם מעיינות נוצצים,

שולחים כוח לעברי.

אני עדיין לא יודע לקבל אותם,

שוב אני מבקר את עצמי.

ההצלחה לא שלמה.

עדיין יש חריצה של דמעות עם גרעין אדום,

מזכירות כל מה שלא השגתי.

ואני, כבר לא מתחרט יותר...

רק כך... נע על ציר הזמן.

 כל הזכויות שמורות ©  משה ר. אזובי