שירים

לילות של יד ביד


שוכבת על דרגש
הכאב
לפתחו של המוות,
וממתינה לתורך
לעבור בשער, 
שם יבואו כל מתייך
לאוספך אל חיקם,
אל סופך.
 
ואת בקריאותייך
מנסה לזרז אותם,
ובין בכי
לזעקת כאב,
את מושיטה לעברי
יד רועדת, נפוחה וכאובה
ולוחשת: "תן לי יד..."
 
ואינני יודע
מי מחזק את מי,
כי ברגע עוצמתי שכזה,
את מעבירה אלי
כוחות מחודשים
דרך חוש ההומור המיוחד שלך
שלא נמוג גם ברגעים אלה
של לפני מוות.
 
ואני מקרב את שפתיי
אל עינייך,
מהן זולגות הדמעות
ובהן מהול החיוך
המרגיע שלך,
ונושק להן,
ודמעתי נמהלת בדמעתך,
כמו פעם, שהיינו קשורים
זה לזו בחבל הטבור.    
 
אמא, תמיד ידעתי
שלקשר בינינו
אין תנאים,
אך מעולם לא ידעתי
כמה כוחות את מסוגלת
להעניק לי,
גם ברגעים האלה
שלפני...

תגובות