יצירות אחרונות
פרידה (1 תגובות)
אדם אמיר-לב /שירים -30/12/2024 16:57
כָּל הָעוֹלָם ... (5 תגובות)
רבקה ירון /שירים -30/12/2024 12:47
לִהְיוֹת מְהֻדֶּקֶת בְּךָ (9 תגובות)
אביה /שירים -30/12/2024 10:29
בטרם יאבד הכל (5 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -30/12/2024 10:09
בשבת סתווי מבקרים (7 תגובות)
דני זכריה /שירים -30/12/2024 07:18
דביקים שמריחים (4 תגובות)
זיו כץ /שירים -30/12/2024 05:45
רוֹמַנְטִיקָה🌹🌹🌹 - מוקדש לאודי היקר המשורר הרומנטיקן כאן באתר. (12 תגובות)
שמואל כהן /שירים -29/12/2024 22:37
סיפורים
אוקי אז את התקציר כבר יש לכם...
עכשיו אתם לא תראו את התמונות שבפרק כגון הוכחות בחשבון וכ"ו אבל את הפרק יהיה לכם....
פרק תשיעי. "דיאנה?" אמר בזיל "מי זה?... אני לא רואה כלום עזור לי בבקשה." אמרה דיאנה. "הנה זה יותר טוב?" שאלה בזיל והוריד את הכיסוי העיניים ממנה. "בז'?! מה אתה עושה פה? האם אתה קשור לכל זה?" שאלה דיאנה כעס. "ששש... נסיכה תירגעי. כן אני קשור לכל העניין אבל זה בגלל שהוא איים עלי שהוא יהרוג את קרוליינה." אמר בזיל שקט. "הוא?! מי זה 'הוא'?!" שאלה בסקרנות "זה דוד שלך... ג'ון סמית..." "מה?! דוד ג'ון?!" צעקה דיאנה. "שששש.... נסיכה תירגעי או שייתפסו אותנו או ששום דבר טוב לא יצא מזה" ניסה בזיל להגיע אותה. "סליחה..." לחשה דיאנה, "אבל דוד ג'ון מנסה להרוג אותי ואת אלכס." "כן..." "אבל למה?" "כי התברר שהוא, ג'ון סמית, הוא רק במקום החמישי בשביל לרשת את הכתר?" "ו...." "אלכסנדר הוא השלישי לרשת את הכתר ואת הרביעית ומכיוון שההורים שלכם מתו אז ב..." "אני יודעת מתי הן מתו..."אמרה דיאנה בקרירות,"תגיע לנקודה המרכזית." "אלכסנדר הוא זה שירש את הכתר כאשר המלכה תמות ואם אלכסנדר ימות את תירשי את הכתר ו... את בטח כבר הבנת." אמר בזיל. "מה?!" "טוב, תסתכלי טוב!" "אז את הבנת?" שאל בזיל "אוי לא הוא צודק, בגלל זה אלכס בסכנה... צריך איכשהו להזהיר אותו, אבל איך?! צריך גם להודיע לליטל איכשהו או שלא, ליטל תדאג עוד יותר לא כדי... אבל היא חייבת לדעת את האמת, אם היא לא תדע התיק בחיים לא ייפתר, אני מכירה את דוד ג'ון הוא עושה הכול נקי, אולי נודיע לג'וש ולמקס, אבל הבעיה היא איך נודיע להם?!" חשבה לעצמה דיאנה. "נסיכה? הבנת?!" שאל שוב בזיל וחשב לעצמו, "אני חייב ללכת עוד מעט ואני צריך להגיד לה לשמור את המידע שהרגע נתתי לה בסוד אחרת זה יגיע לג'ון סמית' ואז..." "הבנתי!" אמרה דיאנה וקטעה את מחשבותיו של בזיל. "טוב אז אני הו..." אמר בזיל אך דיאנה קטעה אותו, "חכה שנייה! איפה אני בפריז?" שאלה אותו. "לא, את בלונדון, במקום המחבוא." ענה לה בזיל. "אנחנו צריכים למצוא דרך להודיע לליטל את זה היא תוכל לטפל בזה,אבל איך?" "טוב, אני לא יודע..." ניסה בזיל לזרז את יציאתו החוצה. "מה אני אעשה, אני לא יכולה להשתמש בפלאפון כי א. הוא לא פה, ב. יעלו עלי. ובמחשב כיס המיוחד של שהסוכנות... זהו המחשב כיס! איך לא חשבתי על זה מקודם?!" חשבה דיאנה. "את נראית כאילו מצאת מיליון דולר... מה קרה?" שאל בזיל שהבחין פתאום בשינוי קיצוני בפניה, ממבט מודאג היא הפכה לחיוך גדול וכולה קורנת. "בז, איפה שמתם את כל הדברים שהיו במחבוא?" שאלה דיאנה בלהיטות. "אממ... בכספת ג'ון שם אותם... אני לא יודע את הסיסמא למה?" "אוי לא!!!! מה אני אעשה עכשיו?!" חשבה לעצמה דיאנה. "תקשיבי אני אחשוב על רעיון אל תדאגי... ג'ון שומר בינתיים על פרופיל נמוך, הוא לא..." אמר בזיל אבל לפתע נעצר והפסיק את עצמו. "הוא לא מה?" "טוב, הרי אמרתי לך מקודם שהוא צריך להרוג אותך ואת אלכסנדר בשביל שהוא יהיה היורש הבא של הכתר נכון?" "הוא לא יהרוג אותי, עד שהוא לא ימצא את אלכס." אמרה דיאנה בשקט ולאט. "נכון ו..." ניסה בזיל להגיד אך דיאנה המשיכה. "וכאשר הוא יימצא את אלכס הוא יחכה כמה חודשים או אפילו שנה בשביל שעניין החטיפה יירגע טיפה ואז הוא יעשה את השלב הבא שלו, נכון?" "מילה ומילה נסיכה." אמר בזיל. הם שתקו כבערך דקה, כל אחד ומחשבותיו שלו, כל אחד מהם ניסה לחשוב על דרך איך לפתור ולגמור את כל העסק. "אני אוהבת אותך בזיל, היית כאבא בשבילי מאז שהם נהרגו בתאונת הדרכים הנוראה הזאת, ואני סולחת לך כי אני יודעת שלא רצית לעשות זאת, תמסור לקרוליינה נשיקה גדולה בשמי, היא יודעת על הכול נכון?" אמרה דיאנה ושלחה לבזיל שתי נשיקות, אחת בשבילו ואחת בשביל קרוליינה. "אני הולך להגיד לה אחרי שאדבר עם חבר טוב שלי, אני אבקש ממנו שהוא ייקח אותה ארחק מפה, למקום שידו של דודך לא תגיע לשם."אמר בזיל. "חבר טוב?" "כן, הוא גם חייב לי טובה, טוב נסיכה בואי נקשור אותך ו... תעמידי פנים שאת ישנה." "סבבה." בת', בואי תעזרי לי כאן בהוכחה לפני שאני מתאבדת, אני לא מבינה כלום!!" אמרתי "אני באה, שתי שניות סבבה"אמרה בת-אל. בינתיים שוב ניסיתי לשבור את הראש אך ללא הצלחה. "אוקי, הבנתי" אמרה בת-אל לאחר כחמש דקות של מחשבה. "מה הבנת?" "שזה ממש קל" "בת-אל!!! זה ממש לא אשמתי שאני לא גאון כמוך במתמטיקה ואני רק בארבע יחידות במתמטיקה" "הי! אני לא אמרתי את זה, זה פשוט אנחנו עשינו את זה כבר על השיעור הראשון" אמרה בת-אל. "בת-אל" "מה?" "את יודעת את בהחלט יודעת איך לשפר לבן- אדם את המצב רוח." אמרתי בציניות. "טוב את רוצה עזרה או לא?" "כן!" אמרתי. "טוב, אז יש לך את התשובות לשאלות הקודמות, כאילו ל: א, ב, ג, ד, ה?" "כן למה?" "תראי לי". "אוייי זה הולך להיות ארוך" חשבתי לעצמי והבאתי את התשובות לבת-אל."
*תמונה* "יפה עשית עם מרקרים!" אמרה בת-אל. "ו... אז מה עם עשיתי עם מרקרים?! פה אין לי בעיה את זה אפילו בנות מכיתה ז' יכולות לעשות את זה, אמרתי לך שהבעיה שלי זה ההוכחה." אמרתי וחשבתי, "מרקרים שמרקרים לא מעניין אותי אני כבר רוצה לגמור את זה לפני שמזי תחזור ולהתקשר לאבא". "טוב אז עכשיו בואי אני אעשה איתך את ההוכחה." "טוב..." FDM= ADF ' " התחילה בת-אל לקרוא וצייר את המקבילית. בתוך המקבילית היא סימנה את שני המשולשים שעליהם מדובר בשאלה, אחרי שסיימה את זה היא החה לפתור את התרגיל ותוך כדי לכתוב מה לעשות ואיך לפתור שלב אחרי שלב.
"וואי זה הולך בדיוק כמו פתרון חקירה, צריך לאסוף קודם את כל נתונים (ראיות, עדיות וכ"ו), אח"כ לקחת רק את הנחוצים לנו ואז..."אמרתי אך מוריה קטעה אותי, "לשבור את הראש ולנסות להגיע לפתרון הנכון, פייווו, סוף סוף גמרתי עם ההוכחות המעצבנות האלו" נאנחה מוריה ואמרה. "היי, בנות –אדם תקשיבו" אמרה לפתע הילה "מה קרה?" שאלנו אני , בת-אל ומוריה ביחד.
"חסר פה מישהו..." חשבה הילה, "אבל מי?" "מישהו ראה את מזי בזזי?" שאלה מוריה. "מזי.... כן ידעתי שמישהו חסר!" הילה דיברה אל עצמה. "אממ... הילה את מהרהרת בקול!" אמרה בת-אל. "היא הלכה לראות מה קורה עם הבנים...." אמרתי "טוב אז כפי שראיתן בנות יש לנו עוד משימה, מיהו הסוכן: יונתן רולר?!" אמרה הילה. "אז יאללה למה אנחנו מחכות?!" שאלה מוריה , "לעבודה!" "בואו ניכנס לאתר של הסוכנות" אמרה הילה. הן התיישבו שוב ליד המחשב, "אממ... חכו שנייה מה הכתובת?" שאלה בת-אל שהסתכלה על מוריה שהסתכלה עלי ואני הסתכלתי על הילה שאמרה, "חח... איזה אבלות כל אחת מסתכלת על השנייה" "מישהי יודעת?"שאלתי "אני י..יו..יוד..יודע...יודעת" אמרה הילה תוך כדי שהיא צוחקת. "נו..." "הכתובת היא:www.HubaBuba.com" אמרה הילה " HubaBuba?" שאלה בת-אל בזלזול "עזבי הסוכנות" אמרה הילה. "טוב... נווו" Huba buba "מהי הסיסמא?" שאלה הילה. "אההה" הבנות לא ידעו את הסיסמא והן כולן נראו מיואשות חוץ ממוריה. "חכו רגע, פה גדול זוזי!" אמרה מוריה. "מוריה די!" אמרתי בכעס "טוב נגיד." "והסיסמא היא: M5L7A872X" אמרה לבסוף מוריה. "כל הכבוד מוריה" אמרתי ומחאתי כפיים. "ועכשיו," אמרה בת-אל, "בוא נקווה שזה באמת נכון" "יש זה הצליח!!!" קראו הבנות בשמחה. מוריה לחצה על secret agent search. "אוי לא צריך גם פה סיסמא בשביל להצליח להכנס לתיק האישי של אותו אדם, והפעם זה סיסמא אישית שהוא בחר." אמרה הילה בעצב. "אל חשש" אמרה שוב מוריה. מוריה פתחה שוב את התוכנה לגילוי סיסמאות אבל הפעם היא לחצה על לחצן שונה. שם: יונתן שם משפחה: רולר כתובת האתר: www.HubaBuba.com/search secret agent/password=html.1 והסיסמא היא: נועה ארגוב מספר 1.
"טוב היא אפשר לומר שהם לא מאוהבים, כאילו הסיסמא שלו זה:'נועה ארגוב מספר 1' והיא מתחרפנת בשיעורים שהיא מלמדת" אמרה בת-אל. "חח..." "אוי לא... מזי, מהר כבו את זה ולכו למיטה שלי , בת-אל והילה תשכבו על המיטה ומוריה ואני נשב על השטיח אני אסביר אח"כ תעשו את זה!" אמרתי הבנות רצו לכיוון המיטה של שלי, ואילו אני סגרתי את המחשב במהירות ורצתי והחלקתי בישיבה על הרצפה לכיוון הרצפה. "אז מה עושים?"שאלה מוריה. "סולם נשיקות חדש..." אמרתי כולי שמחה ומחייכת. בדיוק אז מזי נכנסה. "שלום בנות, גמרתן כבר את השיעורים?" "כן המורה" "יפה" "טוב... אז שנתחיל?" אמרתי שמזי נכנסה למקלחת. "סבבה..." אמרו הבנות "יש הצעות?" "אממ.. אני רוצה" אמרה הילה "נו.." "נגיעה בשיער" "הילה, זה ניקרא סולם נשיקות" אמרה בת-אל. "לא חכי יש לי רעיון, זה מעכשיו סולם האהבה שלנו!" "עוד הצעות?" שאלתי "נשיקה מתחת למים ,זה כיף מניסיון!" אמרה בת-אל לאט לאט היו עוד הצעות ולבסוף הוצאנו את כל אלה שלא רצינו והגענו לתוצאה. "הקשיבו הקשיבו, סולם האהבה בנוי מעשרה שלבים וכל אחד מהשלבים האלה נבחן בקפידה ע"י הוועדה"אמרתי בקול רשמי הילה מוריה ובת-אל צחקו. "התוצאות... תופים בבקשה" דרשתי הילה ומוריה עשו קולות של תופים. "סולם האהבה. 1. מבט ממושך בעיניים. 2. נגיעה קלה. 3. נגיעה בשיער. 4. אחיזת ידיים 5. נשיקה על הלחי 6. נשיקה בפה (בלי לשונות). 7. נשיקה מתחת למים. 8. נשיקה עם לשונות,מחובקים. 9.נשיקה בפומבי. 10. נשיקה אצלך/אצלו בבית. סוף פרק. תגובותהתחברותתגובתך נשמרה |