חזרה ליצירות
שירים

עיר אפורה

נורית ליברמן | (21/11/2013 20:20) | 110 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל
 
עיר אפורה
 
מתחתי הייתה העיר
רעש הנכוניות הוּעַם
בתוך הֶעָנָן שעטף אותי
סְמִיכוּתוֹ סיננה את הקולות
ערפיליו טשטשו את המראות
רק האור - חיוור ומפוזר
חָדַר אלי.
הייתי גַּבוֹהַ מעל העיר
הם נשׂאו אותי
העגורים שלי,
עגורים אפורים
עם כתם אדום על הראש.
נשקו לִשְׂפַתַי
אספו מהן את כל מילותי
האבודות
עצמתי עיני
הייתי בטוחה -
הם לא יתנו לי ליפול.
עפנו לאט
בתוך מימד של זמן אחר
שם הווה ועבר ועתיד חַד-הֵם
שם לזמן אין גבולות
שם הכל אפשרי.
 
הורידו אותי
אספו דמעותי
וענדו אותן כמחרוזת
לְצַוָּארַם הארוך
אספו עֶצְבוֹנִי וְכַּעַסִי
והשאירו לי את ריח הים
ואת צבעיו.
הם עזבו
וְאַפְרוּרִיוּתַם הִכְחִילָה בתוך הֶעָנָן.
ידעתי שיבואו שוב
הם תמיד חוזרים
הם חלקת אלוהים שלי
הם עוגן והם מָצוֹף
והם הַגַּל שבא אל החוף
ואוסף עִקְבוֹתַי שנשארו בחול.

תגובות

חזרה ליצירות