אני והיא והחלומות

אני והיא-לילה בהיר

 רק עצמתי את עיני, עוד לא נרדמתי ממש-נים ולא נים,

ואני  שומעת קול. עדין וענוג כקול פעמון ,

מישהי קוראת בשמי,

,בשמי מפעם מימים רחוקים,

מי זאת קוראת לי בלילה  בשנתי?

מי מכירה אותי מאז,מהזיכרונות, מהעבר?

אני פוקחת את עיני ,חושך סביב, לא רואה כלום,

והקול ממשיך להתנגן כמו מים זורמים..

עוברות  כמה דקות ואני מרגישה זוג ידיים

נוגעות לא נוגעות כאילו מרחפות

ידיים רכות ועדינות כמוהן לא הרגשתי מעולם.,

אני מושיטה יד אחת ועוד אחת ,והיא תופסת בידי,

אנו אוחזות זו בידיה של זו..

אבל מי זאת? אני לא רואה ,

אין פנים  של ממש ,הכל לבן מלמעלה עד למטה כמו מלאך,

הידיים מושכות אותי למעלה,

אני יוצאת מן המיטה..והיא ממשיכה למשוך

היא ממשיכה לקרוא בשמי בלחש שבקושי נשמע.

ואני הולכת אחריה והיא יוצאת מן החלון החוצה ולשמיים,

השמיים זרועים כוכבים מנצנצים ואנחנו דואות ,

מרחפות בשמיים הבהירים, עפות בלי כנפיים,

 אני והיא שלא יודעת מי היא..

ואז פתאום אני מרגישה כעין נפילה,צניחה,

האם אני צונחת מהשמיים? ולאן לאדמה או למים ?

 אני צועקת וזוג ידיים איתנות תופסות בי ולא נותנות ליפול,אלה ללא אותם ידיים,

ההם ענוגות ורכות ואילו אלה ידיים חזקות, עכשיו אנחנו שלושה בשמיים ,אבל מי אלה השניים האחרים?

ואולי זו לא אני בכלל אלה מישהי אחרת

שאני רואה שם למעלה?

ואולי יצאתי מתוך גופי וזו אני,אך, רק  הנשמה?

כך או כך אנחנו עדיין מרחפים מעל ובתוך העננים,

ממש שטים כמו ספינה על גלי הים..

מצד לצד ואני נרדמת וחולמת חלום.

.ובחלום אני ציפור ולא סתם אלה אני הנשר הגדול..

נשר שחותך את השמים במעופו בחיפוש מזון לגוזלים שלו.ואני-הנשר, מוצא  וחוזר לראש ההר שם נמצא הקן , מאכיל את גוזלי..ויוצא שוב לדרך..

אז עכשיו מה אני ומי אני? נשר או אולי מלאך ,

לא יודעת ,אני עייפה ונרדמת שוב וחלום חדש מגיע והפעם אני  מוקפת פרפרים בהמון צבעים..והם מתעופפים מסביב לעץ ענק. כנראה, עץ הפרפרים, ופתאום התעוררתי ונזכרתי שראיתי עץ כזה בתאילנד..רשרוש הכנפיים העיר אותי, הבטתי סביב, מראה מרהיב ביופיו.. פתאום עף לעברי פרפר ענק והגיש לי שי-

זוג כנפיים ואמר לי – עופי  לך,  הרי  את פרפר.. התחלתי לעוף,עפתי   מפרח לפרח וכל כך נהניתי , 

ואז הרגשתי את כנפי כבדות, עייפתי, עמדתי על אחד הפרחים ונרדמתי ..