חזרה ליצירות
שירים

חייך ומותך - "שבעה"

יקיר (יקי) דסא© ז״ל | (28/11/2013 10:38) | 58 צפיות | | ייצא ל | יצוא ל

אמא,
בשנה האחרונה חלקנו את חיינו יחד.
היו רגעים נפלאים של שמחה,
של חיוכים והיו גם רגעי המכאוב.
שיתפת אותי בכאבייך
ודמעותינו התאחדו כאשר
נשקתי לך, כדי להקל ולו במעט.
 
הרבינו לשוחח בינינו.
פנים אל פנים.
ולא אחת הספיק לנו מבט
כדי להביע בעיניים ולשדר
אחד אל השנייה את המילים ששתקו,
באותם רגעים בם ליטפתי אותך והבטחתי
שיהיה בסדר, ואת שלחת אלי את אותו מבט
שאומר בשתיקה: אתה יודע שכבר לא יהיה בסדר,
אבל גם אז, את חיזקת אותי וחייכת את החיוך
המיוחד שלך, הרך והקסום, ולחצת את ידי.
 
ואז דמעת. וגם אני.
גם אני דמעתי לנוכח חוסר האונים האכזרי,
בו אינני יכול להקל על מכאוביך ונאלצתי
"לשקר" לך, שיהיה בסדר.
 
אמא,
עכשיו קשה לי.
קשה לי לעמוד כאן ולדבר אלייך
כשאת מכוסה בעפר.
את, שתמיד היית האישה, האמא החזקה,
שמעודדת, שמחזקת, שמנחמת,
ופתאום...
אחרי שהענקת לי כוחות עילאיים לטפל בך
בכל פעם שביקשת: "תן לי יד..."
פתאום...
כמו וויתרת על החיים מתוך עוצמת הכאב.
ונכנעת.
 
אני שמח, אמא,
אני שמח שיכולתי למלא אחר כל בקשותייך,
שמבחינתי אין להן מחיר ותנאי, אלא למלאן.
אני שמח על הזכות שהענקת לי ושנפלה בחלקי
לשהות במחיצתך, לצידך ואיתך
בכל רגע ורגע,
עד לרגע בו
הפקדת נשמתך בידי שמיים.
עד לאותו הרגע שפרע את נשמתי
והכה בי במהלומות.
 
אמא,
לאורך כל ה"שבעה" חיוכך הדיר שינה מעיניי.
שמעו אותי מדבר איתך כל לילה ולא הבינו
את מהות הקשר הזה שלנו.
ועכשיו,
את מתה.
מתה אבל חיה.
חייך ומותך מעוצבים בחיי.
לעד, אמא.  

תגובות

חזרה ליצירות