שירים

בן יען/אלכס מילמן


כן, שוב את מופיעה מולי
ולעיתים קרובות אני חושב
שהעולם המרובע ממשיך-
לחוג,להסתובב

בדרך לא בדיוק מוסברת,
כנחש המתפתל
הגורל שלי איתך
שזור בכבלי תבל

ורק פעם בזמן לא מוגדר -אני מוציא משם הראש
בן יען טומן בחול אוכל שורשו של עץ הברוש
במטוטלת הזמנים שעוברים שוב מעלינו
יש רק זמן קצר שלא ידע להגדיר את מהותנו.

זה סיפור נגוע
מין דימום פנימי מאובחן
ואם באת עד הלום
אז כנראה הגעת לכאן

יש לך מטרה ברורה
והיא כוללת גם אותי
זר פרחים שמכסה
את גבעוליי בתוך דמותי

תגובות