יצירות אחרונות
בגיל שבעים נפגשנו (0 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -21/11/2024 22:10
געגועים לצבע שלי (0 תגובות)
נורית ליברמן /פוסטים -21/11/2024 21:57
שיר השבוע - אַחִים🌹🌹🌹 (1 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 21:55
תודה על ועל... (3 תגובות)
אילה בכור /שירים -21/11/2024 19:35
אַחַר הַשָּׁרָךְ / שִׁיר-עַם מִסְּפָרַד / מִסְּפָרַדִּית / (3 תגובות)
רבקה ירון /שירים -21/11/2024 13:46
אמסטרדם שלי (5 תגובות)
יצחק אור /שירים -21/11/2024 10:10
קשה להביט לאחור (6 תגובות)
דני זכריה /שירים -21/11/2024 06:35
לָגַעַת🌹🌹🌹 (10 תגובות)
שמואל כהן /שירים -21/11/2024 05:36
פְּרִימָה (שיר ישן מעודכן) (3 תגובות)
🐝🐝BeeBee /שירים -20/11/2024 23:55
שירים
התלמיד והמורהתלמיד ומורה.. לאחד מבתי הספר התיכון, בעיר ,הגיעה מורה חדשה, .שירי, מורה צעירה יחסית, יפה מאד ,נשואה ואמא לשני ילדים קטנים, היא היתה מחנכת הכיתה ולימדה מתמטיקה ומדעים בכיתות יא –יב, עידו ,אחד התלמידים בכיתה, היה תלמיד בינוני ומטה,היו לו קשיים במקצועות האלה, אבל,הוא לא החסיר אף שיעור וזאת בגלל או בזכות המורה שירי, כל בוקר היה מתלבט מה ללבוש, תמיד בחר בחולצות צמודות שמבליטות את השרירים שלו ,והיו לו, אחרי שהתלבש ,נעמד מול המראה ,שם מוס בשיער ,שיעמוד יפה על ראשו, ורק אחרי שפיזר על עצמו בושם גברי יצא בדרך לבית הספר... וכל זה לכבוד המורה שירי ,בתקוה שתשים לב אליו. היא רק נכנסה לכיתה וכל עיני הבנים ננעצו בה ,הם בקושי הקשיבו אבל בהו בה בעיני עגל, יום אחד,אחרי שכל התלמידים יצאו, ניגש עידו אל שירי המורה ותוך כדי שהוא מביט בה במבט חושק ועורג ביקש ממנה, אם היא תוכל לעזור לה במתמטיקה ,תראי," יש מבחן מחר ואני ממש לא מבין את החומר"..אולי,המורה את יכולה להישאר איתי ולהסביר לי? בבקשה ושלח לה קריצה קטנה, ועד שהיא עונה, עידו המשיך לשלוח לעברה רמזים נוספים שלא משתמעים לשתי פנים.. שירי שם לב להתנהגות זו שלו,וחשבה לעצמה-"וואי נראה לי שההורמונים שלו משתוללים פה" הביטה בו ואמרה-"אני מצטערת ,עידו, אבל אני צריכה להוציא את הבן שלי מהגן, תבקש מאחד התלמידים שיודע את החומר ,הם בטח ישמחו לעזור לך וקמה ויצאה מן הכיתה. רק שפה זה לא נגמר.. למחרת היא רואה פתק מקופל על השולחן שלה- המורה,כך כתוב בפתק, "כדאי "לך לעזור לי..את תרויחי..שירי התעלמה מהפתק והמשיכה ללמד, למחרת שוב פתק והפעם- אני מחכה לך,קשה לי..כך כל יום פתק עם רמיזה נוספת על כוונותיו..עד סוף השבוע. ביום ראשון נכנסת שירי לכיתה ועל השולחן היה מונח פרח אדום..התלמידים שראו את הפרח היפה שאלו את המורה-מי שם לך פרח על השולחן , מה יש לך יום הולדת?. שירי לא ענתה,רק אמרה לתלמידים- הוציאו בבקשה ספרים..היא התחילה ללמד אך לא היתה מרוכזת,בקושי סיימה את השיעור ויצאה מהכיתה. ממש מוטרדת מההתנהגות של עידו, "הוא הרי תלמיד שלי, חשבה שירי, ",מה אני אעשה איתו?"כשיצאה להפסקה וחזרה לכיתה - מצאה פתק קצר מונח מתחת ליומן שלה- המורה כדאי לך להיפגש איתי-מבטיח לך הנאה גדולה...היא החליטה להזמין אותו לשיחה-כך זה לא יכול להימשך, מצד אחד זה החמיא לה מצד שני הוא קטין והוא תלמיד שלה..ויום אחד חיכה לה אחרי השיעור, לפני שנכנסה למכונית ניגש אליה וניסה לחבק אותה.רק טיפה..בבקשה,אמר, היא נסעה והשאירה אותו עומד על המדרכה. שבוע אחרי קראה המורה שירי לעידו לשיחה.. שאלה אותו-מה בדיוק אתה עושה? ומה אתה רוצה ממני? המורה ,ענה עידו, את מוצאת חן בעיני מאד ובא לי להיות איתך,ממש., אתה השתגעת? אתה תלמיד שלי,אתה קטין ואני נשואה ,, אז מה? מה מונע ממני להיות חבר שלך? אני, אני לא יכולה להיות חברה שלך,אתה לא מבין? אני מורה שלך..אתה רוצה שיפטרו אותי? יש לי ילדים קטנים ואם בעלי ידע? אתה יודע מה יקרה? אפסיד גם את העבודה ,גם את בעלי והילדים וגם אני עלולה להיכנס לכלא? זה מה שאתה רוצה ? חסרות בנות בגילך? אבל אני מאוהב בך,ענה לה עידו אני לא יכול בלעדיך. ,אתה השתגעת או מה?תתאהב בבנות גילך, ועכשיו צא מכאן ואני לא רוצה לראות אותך יותר,אדבר עם המנהלת ואדאג שיעבירו אותך כיתה או שאני אעבור..,שילחה אותו והלכה הביתה בלב כבד. מה עושים איתו לעזאזל ,הוא מרגש אותה,אבל אסור לה להתקרב אליו מחוץ לכיתה.. היא החליטה לספר למנהלת מה קורה, ועוד לפני שהספיקה, ארב לה עידו מחוץ לבית הספר , הגניב לה נשיקה וברח..,היא הגיעה הביתה כולה נרגשת,,הנשיקה הזאת הסעירה אותה, היא פגעה בכל נים בגופה כמו חץ ששולח קופידון. אחרי שנרגעה מעט,התקשרה למנהלת ואמרה לה-אני חייבת לשוחח איתך,היום.. המנהלת שמעה את הדחיפות בקולה של שירי וקבעה איתה תוך שעה בבית קפה ..שירי ישבה מול המנהלת וסיפרה לה על ההטרדות של עידו.. היא לר רצתה שזה יגיע למשטרה אולי למקום אחר כדי שלא להכתים את עתידו, לכן ביקשה מהמנהלת שזה יטופל בתוך בית הספר,.המנהלת הבטיחה לה להשתדל ,אבל תהתה למה? האם יש רומן בין שירי לתלמיד שלה.. שירי כאילו קראה את במחשבות שלה, ואמרה לה- תראי, לא היה כלום, לא נתתי לזה להתפתח..אבל בכל זאת חבל לי עליו..טוב ענתה המנהלת וקמה לצאת. למחרת קראה המנהלת לעידו, שיבוא לחדר שלה ,שב,אמרה לו, עידו התישב,פניו לרצפה ומחכה. המנהלת פנתה אליו ואמרה לו- תראה, המורה שירי סיפרה לי על ההטרדות שלך,זה לא יכול להימשך, היא הסבירה לו את ההשלכות ואמרה לו- אתה רוצה לעבור בית ספר? לא,ענה עידו,כל החברים שלי פה.. אבל,אם תמשיך להטריד את המורה,היא עלולה לפנות למשטרה ולהתלונן על הטרדה, אתה תושעה והסיפור עלול להתפוצץ וממש לא יהיה נעים לא לך ולא למורה... המורה לא יכולה לעבור בית ספר חודש לפני סוף שנה..זה יעורר שאלות מיותרות. אתה צריך להבין,שאתה לא יכול להמשיך להטריד אותה, היא המורה , ועוד דבר , הכל נשאר פה אבל בתנאי אחד..ומה התנאי? שאל עידו . אם אתה רוצה אתן לך פטור מהשיעורים שלה.ואתה הולך לפגישות עם פסיכולוגית. עידו, הבין,אך שאל, ואיך אלמד את החומר? אצמיד לך מישהו שישב איתך,בזמן הזה ויעזור לך בחומר הנלמד, ועכשיו לך ואני לא רוצה לשמוע שאתה מטריד מישהו וביחוד לא את המורות. עידו ,הבטיח לשמור מרחק מהמורה עד סוף השנה. תגובות
גלי צבי-ויס
/
זה עצוב
/
06/01/2014 11:57
אילה
/
תודה גלי לדעתי התנהגו די בעדינות
/
06/01/2014 12:30
אילה
/
גלו זה ברור לך שהסיפור מומצא? נכון?
/
06/01/2014 12:30
גלי צבי-ויס
/
ברור שהסיפור דמיוני. אני הייתי מפנה אותו לפסיכולוגית זה דורש טיפול עדין ועמוק.
/
06/01/2014 13:52
אילה
/
תודה אעשה זאת
/
06/01/2014 15:51
גלי צבי-ויס
/
:-)
/
06/01/2014 16:36
דויד סמוכה
/
סיפור מהחיים .כתיבה מעניינת. יום נעים ~love~
/
07/01/2014 05:56
אילה
/
תודה דוד סמוכה ויום טוב לך
/
07/01/2014 12:11
התחברותתגובתך נשמרה |