למשל תפוחים

  למרות הכל

עץ התפוח היחידי שבגינתי יעיד

שזו עונה מנחמת

כשאיני אוספת פרותיו האחרונים הממתינים

בין המטחים עודני

נאהבת ללא תנאי

הלילה חמוץ-מתוק

      ובצדק

עולים בי חששות מכל הטעמים

לשדות של עצים

הבוכים אל הארץ למשל תפוחים

ירוקים

אדומים, צעירים

נפילות שכאלו לא שומעים...

במלחמה הכל אחרת ואני כהרגלי 

מתאהבת רק בעצים.

הו

כמה קשה לאהוב אנשים.

לא הילכתי בגינתי מזה 12 ימים

שמש לא ניצתה בעיניי המתעוררות

רגליי לא צעדו בסבך הקוצים

ידיי לא מיששו פרי עלי שיחים,

הו

כמה קשה לאהוב באמת

ובתמים 

לא האמנתי שארצה שוב לחבק

ופתאום יכלתי

דווקא את האיש החצוי כפלחי תפוח.

כשכמעט הגעתי

פנימה גרעיניו נשקו את הסוף

וקצים הם בדרך כלל לשמחת החקלאים,

העת לאסוף,

אבל

אז התחילה המלחמה.

כסמל

שלאהבה קיים סיכוי

רק פעם בעשור

ואיך, איני יודעת,

איך אפשרות כה קלושה שכזו