פְּרָחִים בַּאֲדָנִית

שִׁבְעַת פִּרְחֵי אֲדָנִית 
פָּרְחוּ אֶל שֶׁמֶשׁ קַיִץ,
שִׁיחַקּוּ בְּשִׁפְּעַת גְּוָּונִים 
סָרֵי רֵיחַ, בִּפְּאֵר יוֹפְיָים.

הִשְׁתוֹבֶבוּ בְּכָל יוֹם,
חוֹלְלוּ בְּמַשַּׁב רוּחַ יָם. 
בְּהָנֵץ זָקְפוּ קוֹמָה 
וּבַלַּיִל הִרְכִּינוּ כּוֹתָּרְתָּם.

יוֹם אֶחָד נָבְלוּ שְׁלוֹשָׁה 
אֶל תַּחְתִּית הָאֲדָנִית,
לְמָחֳרָת קָמֵלוּ עוֹד 
וְנוֹתַר אֶחָד.

בִּצְבָעִים דּוֹהִים הִבִּיט אֵלִי
וּמַבָּט תְּחִינָּה בְּעָלָיו,
כְּאִילּוּ הָיִיתִי אֳלוֹהַיו. 
אֲנִי רַק הֵרַמְתִּי כְּתֵפַי