"מכל מלמדיי השכלתי," מצטטת מרינה פרידמן, מורה במקצועה בת 33, שיש המון מה ללמוד ממנה. זרקור מאיר עיניים ששווה לקרוא.
1-מהי החברה הישראלית בעיניך.
מאד מגוונת, מורכבת משכבות, מגזרים שונים. אך לכל האנשים יש מטרה משותפת אחת – להיות מאושרים.
2-מה היית משנה בעולמנו.
באחד מן השירים שאהבתי לשמוע היה פזמון "אהבה תציל עולם". אני חושבת, עולם יהיה טוב יותר, אם נוסיף בו את "דרך ארץ", "אהבת חינם", אכפתיות וכבוד לזולת.
3-מהו החג האהוב עליך ביותר בין חגי ישראל.
חנוכה. החג הזה ממלא באופטימיות. מגרשים את החושך, רואים אור בקצה המנהרה.
4-איזו מוסיקה את אוהבת לשמוע.
אני אוהבת לשמוע מוזיקה בכל מיני סגנונות, החל מרומנסים רוסיים ועד הקצב המזרחי, שירים של אייל גולן, שרית חדד וליאור נרקיס. אגב, שיר "לכל אחד יש ת'אחת שלו שתסגור אתו מעגל" הוא אחד מן השירים היפים ביותר בעיניי.
5-אכזבה – עד כמה היא צורבת.
יש לה טעם מר, אך אפשר ללמוד הכי הרבה דווקא מכישלונות ואכזבות.
6-התקווה – איך אוחזים בה.
מאמינים, שמחר יהיה טוב יותר. או נזכרים באמירה "גם השעה הכי קשה לא נמשכת יותר מ 60 דקות."
7-ספרי לנו על עצמך.
אני בת 33. גרה בפת-תקווה. מורה במקצוע, מתמחה בהוראה מתקנת.
אוהבת לקרוא. בילדות הייתי "תולעת ספרים".
רוב הספרים שקראתי הם ספרים ברוסית. אך אני מעדיפה לכתוב בעברית.
יש לי כמעט 300 שירים שכתבתי, ואני מאמינה, שזה עדיין לא סוף.
אוהבת לשמוע מוזיקה והייתי שמחה ללמוד לנגן ולהלחין. אני מזל קשת, ובדומה לבני מזלי אוהבת לטייל ולראות מקומות חדשים. יש הרבה מקומות יפים בארצנו, למשל, ראש הנקרה, עיר העתיקה בירושלים, מצדה וכו' וכו'.
8-כמורה, איך את רואה את בני הדור הצעיר. יתרונות ומה חסר.
לעתים יש לי תחושה, שהם יודעים דברים מסוימים יותר טוב ממני, למשל בתחום המחשבים, הטכנולוגיה, אייפונים, טבלטים וכו'.
הפתגם "מכל מלמדי השכלתי" נשמע לי מאד אקטואלי היום. לפי דעתי, אני יכולה ללמוד המון מן התלמידים.
קשה להגיע להכללות, אך אנסה לעלות כמה יתרונות וחסרונות
היתרונות: בני הדור הצעיר נראים בוגרים, חכמים, עצמאים בשטח , יודעים לעמוד על שלהם ויודעים בדיוק, מה הם רוצים.
החסרונות: הם לא תמיד מחונכים, מנומסים. לעתים "חיים את הרגע" ולא חושבים על השלכות של התנהגותם בהמשך. במקרים קיצונים מתרחשים אירועי אלימות.
אני חוזרת שוב, קשה להגיע להכללות. אין כאן שחור ולבן, אלה הרבה גוונים של אפור.
מה חסר: לפי דעתי, חינוך לערכים, דרך ארץ, התחשבות בזולת.
9-בעקבות שירך המצוין "אזהרה אחרונה," הרחיבי את הרעיון.
בשיר "אזהרה אחרונה" ניסיתי לתאר את המרתון של חיים. "עד מתי נרוץ במעגל כמו סוסים?" המרתון הזה הוא מעייף עד מאד, ימים רצים בקצב מטורף, אך אף פעם לא מזיק לעצור לדקה, לקחת אוויר לנשימה ולהיזכר: איזה יום היום?" עכשיו, כאשר אני כותבת את השורות האלו, אנחנו ב 23/02/204, השעה 17. היום הזה לא יחזור על עצמו. לא יהיה בהמשך התאריך הזה, 23/02/2014, ושעה 17 של אותו יום לא תחזור גם כן. לכל יום בחיים יש משמעות, יש ערך.וגם לכל שעה. על כל יום אפשר לומר "יום הזה לא ניתן להחזר והחלפה".
10-אהבה לא הדדית, באיזה כאב היא מלווה?
בן אדם יכול לשאול את עצמו: "אם אני לא ראוי/ה לאהבתו/ה, מי יכול לאהוב אותי? אולי יש בי משהו לקוי?" אך לא ניתן למצוא חן וחסד בעיני כל אדם ואדם. כמו שלא קיים סרט, שכולם אוהבים לראותו.
קורה, שבן אדם "נכווה", עבר אכזבה קשה ובצורה מודעת או לא מודעת חסם את עצמו לאהבה חדשה, כדי לא להתאכזב שוב. וזה הטעות הגדולה בעיני. אהבה היא רגש הכי נפלא, גם אם נגזר אליה להיות לא הדדית.
11-כתבי על הגעגוע.
כאשר עליתי לארץ לבד במסגרת תוכנית "נעלה", התגעגעתי מאד על בית, על משפחה, על מולדת שעזבתי. שם הכול היה מוכר, וכאן בארץ הכול היה חדש ושונה: שפה, אנשים, דפוסי התנהגות, סגנון בית-ספר ( למדתי בתיכון דתי).
12-על כמה כדאי להותיר דברים ביד הגורל.
כל הדברים החשובים אפשר לחלק לשתי קבוצות: לדברים שתלויים בנו ולדברים שלא תלויים בנו. אך אפשר להשפיע גם על "יד הגורל". כמו שנאמר "מחשבה בוראת מציאות קיימת", "תחשוב טוב יהיה טוב". ואם לא ניתן לשנות את המציאות, אפשר לפחות לשנות יחס אליה.
13-מהו החלום הגדול ביותר שלך.
מה התפקיד שלי בעולם הזה?באיזה מטרה הגעתי לכאן? הרבה אנשים שואלים את עצמם את השאלה הנצחית הזו. אני רוצה למצוא את התשובה ולהגשים את הייעוד שלי. להגיע לנקודה בו אוכל לומר: "הכול היה לטובה. והכול התגשם לטובה."
14-הווה, עבר, או עתיד – איפה כדאי לנו להימצא.
שאלה טובה. אם בן אדם שמח בחלקו ואוהב את התקופה, בה הוא נמצא כעת, עדיף שיישאר בהווה.
אם בן אדם מתגעגע על עברו, נעורים או רוצה "לתקן" דברים בעיתיים שהיו מנת חלקו בעבר, עדיף ש"יעשה טיול בזמן" וילך ל"עבר".
אם בן אדם לא מעוניין להיזכר בעבר וגם לא מתלהב מן התקופה הנוכחית, עדיף שיעבור ל"עתיד" ויגלה, מה בהמשך מחכה לו.
בכל תקופת זמן יש את יתרונותיה וחסרונותיה.
15-השונות, איך מקבלת אותה הסביבה?
מאד תלוי באנשים ובאינטליגנציה בין-אישית שלהם. לעתים אנשים נדבקים לסטיגמות, מתקשים לקבל מישהו שנראה להם שונה. אך בנסיבות מסוימות כל בן אדם יכול להרגיש את עצמו שונה מאחרים. למשל, בארץ זרה.
16-כתבי על הכמיהה לחופש.
בן אדם זקוק לחופש כמו לאוויר לנשימה. החופש לבחור, להחליט, לעשות, לטעות ולתקן, לייצור, להביע את עצמו ( באופן חיובי, כמובן ) ולא להיכנע ללחצים של הסביבה.
17-מה מפריע לך אצל בני אדם.
תוקפנות, קמצנות ואגוצנטריות.
18-מהי התכונה האהובה עליך ביותר אצל בני אדם.
טוב לב, אכפתיות.
חמש היצירות האהובות ביותר על מרינה
שיר
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=93507
בשיר הזה תיארתי מה זה שיריי בעיניי, ומה השירה עושה לי.
עץ שונה
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=93223
השיר הזה עוסק בשוני ומתאר כיצד מרגיש בן אדם אשר נתפס כשונה. כתבתי את השיר במטרה להראות, שמותר להיות שונה. בן אדם לא צריך לוותר על עצמו כדי להתאים את עצמו למסגרת.
ריבית
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=92004
אחד מן השירים שלי הכי מוצלחים בעיני. "ריבית" – זה סמל לפרי עמלו של בן אדם. גם אם הדרך קשה וארוכה עד מאד בסופו של דבר ניתן להגיע למטרה.
אתה
http://www.galiwords.com/Show_Chosen.asp?DynamicContentID=87256
בשיר הזה תיארתי את הכמיהה לאהבה ואת האור שאפשר לראות בה.
מראָה / סילביה פלאת
אֲנִי עֲשׂוּיָה כֶּסֶף וּמְדֻיֶּקֶת. אֵין לִי כָּל דֵּעוֹת קְדוּמוֹת.
כָּל מַה שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֲנִי בּוֹלַעַת מִיָּד
בְּדִיּוּק כְּמוֹת שֶׁהוּא, לְלֹא עִרְפּוּל שֶׁל אַהֲבָה אוֹ סְלִידָה.
אֵינֶנִּי אַכְזָרִית, אֲנִי רַק אֲמִתִּית,
עֵינוֹ שֶׁל אֵל קָטָן בַּעַל אַרְבַּע פִּנּוֹת.
רֹב הַזְּמַן אֲנִי הוֹגָה בַּקִּיר שֶׁמִּמּוּל.
הוּא וָרֹד עִם כְּתָמִים. הִבַּטְתִי בּוֹ זְמַן כֹּה רַב
עַד שֶׁאֲנִי חָשָׁה שֶׁהוּא חֵלֶק מִלִּבִּי. אַךְ הוּא מְהַבְהֵב.
פָּנִים וַחֲשֵׁכָה שָׁבִים וּמַפְרִידִים בֵּינֵינוּ.
עַתָּה אֲנִי אֲגַם. אִשָּׁה גוֹחֶנֶת מֵעָלַי,
מְחַפֶּשֶׂת בְּכָל תְּחוּמַי מַה הִיא בֶּאֱמֶת.
וְאָז הִיא פּוֹנָה לְאוֹתָם שַׁקְרָנִים, הַנֵּרוֹת אוֹ הַלְּבָנָה.
אֲנִי רוֹאָה אֶת גַּבָּהּ, וּמְשַׁקֶּפֶת אוֹתוֹ בְּנֶאֱמָנוּת,
הִיא גּוֹמֶלֶת לִי בִּדְמָעוֹת וּבְסַעֲרַת יָדַיִם.
אֲנִי חֲשׁוּבָה לָהּ. הִיא בָּאָה וְהוֹלֶכֶת.
כָּל בֹּקֶר פָּנֶיהָ מַחְלִיפוֹת אֶת הַחֲשֵׁכָה.
בְּתוֹכִי הִטְבִּיעָה נַעֲרָה צְעִירָה, וּמִתּוֹכִי אִשָׁה זְקֵנָה
צָפָה וְעוֹלָה לְעֶבְרָהּ יוֹם אַחַר יוֹם, כְּדָג נוֹרָא.
מתוך: אלקטרה בשביל האזליאות
תרגום: אורה סגל, הוצאת כרמל ירושלים, תשס"א 2000.
זה אחד מן השירים הכי יפים וחזקים שהכרתי. לפחות כך הוא נראה בעיניי.
יש בשיר הזה נוסטלגיה על נעורים, צער על שנים שחלפו, מחשבות על החיים. למעשה, החיים הם המראה, והם משקפים לנו, מה אנחנו באמת.
