אורטל כתבה את זה במהירות הבזק והתנתקה מהר מהמסנג'ר.
נופר .כ. פתחה את הדלת.
"חתיך!!!!!!!" חשבה לעצמה נופר .כ.
"היי" אמר יונתן.
"היי, אתה מחפשת את נועה ארגוב?" שאלה אותו אורטל.
נופר .כ. לא יכלה לדבר, "הוא יוצא עם החרגול הזאת?! אני בשוק!!!!"
"חח... תסלח לחברה שלי היא לא עצמה היום." אמרה רננה כאשר היא ראתה את הגבר ואת החבר שלו מחוץ לדלת ,ואת נופר .כ. ואת אורטל.
"בואו כנסו" אמרה רננה.
"בשמחה בוא בז', אממ.. נועה בסביבה?" שאל.
"כן היא כבר יוצאת מהמלקחת בואו חכו איתנו" אמרה אורטל.
בזיל ויונתן נכנסו פנימה והתיישבו על הכיסאות שהבנות הביאו בשבילם מחדר העבודה.
"נופר צאי מהלם!!!" אמרה אורטל לנופר בשפת הסימנים, בשביל שיונתן וחבר שלו לא יבינו אותם.
"הוא כזה חתיך!!!" אמרה נופר גם היא בשפת הסימנים.
"סוו וואט?! צאי מהלם ילדה ותפסיקי להיראות כמו דג!" המשיכה אורטל.
"מצטערת אבל הוא יוצא עם המורה שלנו, אני ציפיתי לחנון מושלם!."
"אני שמח שאתן חושבות שאני לא ניראה כמו חנון" צחק יונתן.
אורטל ונופר .כ. הסמיקו.
"חח... זה בסדר, שהייתי צעיר גם אני הייתי בשוק שהמורים שלי יצאו עם מישהו, חשבתי בהתחלה שהם חייזרים שבאו להשתלט עלינו ואין סיכוי שהם נשואים או יוצאים עם מישהו,אבל אח"כ התבגרתי והבנתי שהם בני אדם ושהם סתם שונאים אותי" הוא המשיך לצחוק.
הבנות צחקו.
"ובכל זאת," המשיך יונתן," אני חושב שהמורה שלכן, נועה היא יפיפייה אבל עזבו את זה בנות, גם מה שבפנים חשוב והלב שלה הוא מזהב וזה הדבר שמשך אותי אליה."
"איך אתה יודע שפת הסימנים?" שאלה אורטל בהפתעה.
"חוץ מזה שבסוכנות הכריחו אותי ללמוד את השפה... אחותי חירשת אז אנחנו מדברים גם עברית וגם שפת הסימנים בבית." אמר.
"אהה אז גם אתה סוכן... למה מכריחים אותנו ללמוד את השפה הזאת בכלל?!"שאלה מיטב
"אני בהלם איך ילדה חכמה כמוך לא יודעת את זה." אמר בזיל.
"שמעתי אותו מדבר?!" חשבה לעצמה נופר .צ.
"חח.. עזוב אותן בזיל" אמר יונתן והמשיך," שפת הסימנים היא שפה מצוינת שלתקשר כאשר אתן נגד האויב שלכן או שאתן במארב ואינכן יכולות לדבר או שאתן בשיעור ומשעמם לכן, אבל זה כבר הסיבות של הסוכנים המתלמדים." הוא צחק.
"מעניין" אמרה נופר .כ. בהתעניינות
"בנות, אל תשכחו המבחן בספרות בעוד שבוע על הרבה חומר כדאי לכן להתכונן הרבה ולהפסיק לדבר" אמרה נועה ארגוב שלא שמה לב אל יונתן ובזיל והלכה להביא לעצמה כוס מים מהמיני בר.
"מתערבים שזה הולך להיות מצחיק" אמרה קורל לבנות בשפת הסימנים ויונתן ששם לב שזה אמר להן גם בשפת הסימנים, "חח... לא יפה".
"אתה הולך להסגיר את עצמך?" שאלה אותו מור בשפת הסימנים.
"ניראה לך, שהיא מופתעת היא הכי יפה!" החזיר לה.
הם צחקו צחוק אילם.
"נו... מה אתן בשקט כל כך?!" תהתה נועה ארגוב.
היא לגמה טיפה מן המים ואח"כ השפריצה את הכול כאשר הבחינה בבנות בבזיל וב...
"יונתן?" אמרה והשתעלה.
הבנות צחקו כל כך עד שכאב להן הבטן ויונתן צחק התקדם עליה וחיבק אותה.
"לא פה" לחשה אליו והצביעה על חדר העבודה.
שניהם נכנסו ונועה סגרה אחריהם את הדלת.
"אוו... מה שהם עושים שם..." צחקה מור.
"חח.. מור איכס סתמי... מספיק לי את מה שרננה אמרה באותו הלילה, לא הצלחתי לישון את מה שבקושי נישאר לי לישון." צחקה רות.
בזיל צחק, "בנות חמודות", חשב לעצמו.
***********************************************
נועה סגרה אחריה ואחרי יונתן את דלת חדר העבודה.
יונתן הרים אותה והושיב אותה על השולחן, "אסור זה מזבח" אמרה נועה.
יונתן הרים אותה בשנית ושם אותה על הספה ונישק אותה.
מחובקים היו ככה חמש דקות עד שנועה עצרה אותו ואמרה, "לא חכה, אסור לי!" היא אמרה וקמה מן הספה.
"דובשנית שלי למה?, בואי אלי" התחנן יונתן.
"תקשיב מה שעשיתי באותו הלילה זה לא היה אחראי מצידי, זאת אומרת..." היא התהלכה וחזרה על צעדיה שוב ושוב, " אני מורה ,סוכנת ומוטלת עלי אחריות, אני ברחתי אליך באותו הלילה אך זה לא היה בסדר ואם עכשיו אני אשאיר אותם שם לבד ואתנשק כאן איתך, על אף שזה נשמע מפתה במיוחד אני לא חושבת ש..." יונתן קם אליה ושנישק אותה שוב לקח לה כמה שניות לחזור לעצמה והיא התנתקה ממנו, "אתה לא מקשיב לי" אמרה לו.
"איך אני יכול, כזאת יפיפייה." אמר לה.
"טוב אז ליפיפייה הזאת יש אחריות"
"יש שם בן אדם מבוגר שידאג להם"
"הוא זר!!, אני חוזרת"
"חכי לא באתי בגלל זה" הוא אמר ונישק אותה נשיקה קצרה, "על אף שאני מאד רוצה!, באתי בגלל שאני חייב לספר לך משהו." אמר.
**************************************************************
הבנות התקרבו אל הדלת.
"נו... מה אתן שומעות" שאלה רות
"ששש.... הוא מספר לה משהו" אמרה רננה.
"ועכשיו?" שאלה נופר .כ.
לא יודעת.. יש שקט" אמרה מור.
כמה שהיא טעתה.
לפתע שמעו את נועה ארגוב צועקת.
"מה?! גרמתי לי להשאיר אותן עם פושע?!" הבנות שמעו את צעקתה של נועה אך לא הבינו על מה היא מדברת.
**************************************************
"... גרמת לי להשאיר אותם עם פושע?!" צעקה נועה.
"נועה יקירתי תירגעי, הוא יכול לעזור לכן בחקירה, הוא מצטער לפחות תשמעי את מה שיש לו להגיד."
"תגיד לי התחרפנת? ומה אם הוא מרגל?"
"הוא לא, הוא חבר וותיק שלי, אני מכיר אותו, הוא גם הסביר לי למה הוא עשה את זה!"
"אני יוצאת!" קבעה נועה ארגוב.
"חכי דובשנית"
"אני יוצאת" שמעו הבנות את נועה ארגוב אומרת.
"מהר למקומות" סימנה מור לבנות.
"בזיל דבר איתנו על הסוכנות, מהר!" אמרה לו אורטל בשפת הסימנים.
"אני זוכר את המארב הכי קשה שהיה נו בסוכנות. זה היה ב10 לנובמבר 1999, המורה שלכן נועה ארגוב הייתה בו יחד עם יונתן, שם אם אני לא טועה הם הכירו גם."
"מעניין" אמרו הבנות.
"בזיל, על מה אתה מדבר איתן" שאלה אותו נועה ויונתן יצא מהר אחריה.
"על המארב שהיה ב10 לנובמבר 1999, המארב הכי קשה שהיה לסוכנות." אמר בזיל.
יונתן ונועה ארגוב הסמיקו.
"טוב, נגמר שיעור ההיסטוריה" אמרה נועה ארגוב, "יונתן אמר שאתה יכול לעזור לנו בחקירה."
"טוב כן" אמר בזיל.
"מה קרה?" שאלה רות.
"טוב אז זה התחיל ככה...." אמר בזיל.
.....
*****************************************************
מכיוון שהחקירה לא התקדמה היינו צריכות ללכת למחבוא הסודי של אלכס ולחשוב שמה.
"טוב אני הולכת ואני אחכה לכם שמה" אמרתי ורצתי החוצה.
"לא שמתם לב למשהו שונה אצלה." שאלה מוריה.
"כן... מוריה, יש לך משקפיים?!" אמרה בת-אל בהפתעה.
"אממ... כן, אני פשוט מרכיבה עדשות רוב הזמן ואני עכשיו לא מוצאת אותם"
"מתאים לך" אמר הילה.
"היא שמחה פתאום." אמרה מוריה.
"כן זה מוזר" אמרה בת-אל.
"טוב אני הולכת לגלות מהו הדבר שגרם לשינוי הקיצוני לאחר שלושה חודשים של מצב רוח רע."
"אולי זה פורים?, זה שחוזרים הביתה היום בצהריים" אמרה הילה לאחר שמוריה יצאה
"כן, סוף סוף הסוכנות הבינו שההורים יכולים בטעות להתגעגע אלינו." צחקה בת-אל.
*****************************************************
"היי ג'וש" אמרתי
"היי ליטל, שנלך?"
"ברור!" אמרתי וג'וש חיבק אותי.
"מה רק חיבוק?, אנחנו נפרדים היום אחר הצהריים ומה שאתה נותן לי זה חיבוק?" שאלתי וצחקתי.
"בואי הנה!" אמר ונישק אותי.
"בקצב הזה אנחנו נחכה לה" אמרה בת-אל
"מה את עושה כאן?" שאלה מוריה שהתחבאה מאחורי העציץ הגדול.
"טוב, גם אני רוצה לגלות מה עובר על חברה שלי שהיא פתאום שמחה."
"בגלל זה היא כל כך שמחה תיראו איזה חמודים הם..." התמוגגה הילה.
"הילה?!" אמרו בת-אל ומוריה.
"בת-אדם תתעוררי היא אחת החברות הכי טובות שלי, שאני לא אגלה מה קורה לה שהיא נעשתה כזו שמחה..." אמרה הילה.
העציץ שלא הצליח להחזיק את משקלן של כל שלושת בנות נפל ברעש גדול.
"אהההההה" צעקו הבנות כאשר הן נפלו ביחד עם העציץ.
שמתי לב לשלושת המרגלות שאמורות להיקרא החברות הכי טובות שלי והתנתקתי מג'וש טיפה במבוכה.
"מה אתן עושות פה?"
"הלוו ילדה, תקשיבי את מסתובבת כולך מרחפת ומאושרת לאחד כשלושה חודשים של דיכאון" אמרה מוריה.
"את באמת חושבת שלא נשים לב לזה" אמרה הילה
ג'וש ואני הסמקנו מעט.
"בואו נלך ואתם לפנינו, כי אתם תהיו מאחורינו אתם תתנשקו לנו כל שנייה ואז אנחנו בחיים לא נגיע." אמרה בת-אל.
"הלוו... שמעת על דבר כזה פרטיות?" אמרתי.
"כאן אין לכם פרטיות, ברעננה יהיה לכם הרבה."
************************************************
"סוף סוף הגעתן בנות , למה איחרתן?" שאלה מזי.
"טוב אממ.. הייתה לנו משימה חשאית קטנה." צחקה מוריה.
"טוב תקשיבו יכול להיות והחקירה התקדמה." אמרה מזי.
"באמת?!" אמרתי בשמחה.
"כן, יש לנו פה עדות של אדם."
"יששש.... אנחנו נגמור את החקירה סוף סוף" אמרה הילה בשמחה גם היא.
"הנה העדות"
דמות של אדם הופיע על המסף הלבן שהיה בחדר של אלכס.
"זה בזיל!!!!" אמר אלכס בהפתעה.
"אתה מכיר אותו?" שאלתי.
"טוב, כן הוא היה המשרת שלי בארמון." אמר אלכס ומזי המשיכה את הסרט.
"טוב אז זה התחיל כך, כפי שפורסם בעיתון הנסיך וויליאם ה5 ואישתו סוזי סילבר מתו בתאונת דרכים מצערת ביותר, טוב זה מה שאתן חושבים... תאונת הדרכים הייתה מתוכננת ע"י הנסיך ג'ון סמית'..."
"מה?! דוד ג'ון?! " הגיב אלכס בדיוק כמו שדיאנה הגיבה.
"אני רוצה להמשיך אלכס." אמרה מזי
"...ע"י ג'ון סמית', הוא רוצה להיות היורש של הכתר וכך לאחר שהרג את המלך ואישתו נישאר לו להרוג את אלכסנדר ואת אחותו דיאנה.
דיאנה כבר אצלו במחבוא, היום הוא אמר לי שהוא צריך שאצור קשר עם ה"קצב", ה"קצב" הוא פושע מבוקש באנגליה והוא נמצא כעת בישראל, אני עדיין לא יצרתי קשר עם ה"קצב" ואני רוצה לעזור לכם לשים קץ לסיוט הזה ולסגור את התיק אבל ישנה בעיה קטנה.
הוא יודע איפה קרוליינה שלי נמצאת אתם צריכים להגן עליה אחרת אני לא אוכל לעזור לכם, אין לה שום קשר לזה אני מתחנן שימו אותה בתוכנית להגנת עדים."
"עד לכאן העדות" אמרה מזי.
"אני מבין אותו" אמר ג'וש בשקט.
"מה אמרת ג'וש?" שאלה מזי.
"אהה... רשמו כבר את קרוליינה לתוכנית?" אמר ג'וש.
"טוב היא לא בהכרח עדה, אבל יש סיכויים מאד טובים שיכניסו אותה, אחרי הכול בזיל הוא סוכן לשעבר והוא יכול להיות מרגל מאד הכרחי." אמרה מזי.
"אבל עדיין חוזרים הביתה, נכון?" שאלה הילה.
"כן אבל ישר במוצאי השבת הקרובה אנחנו טסות"
"לכאן?"
"לא לאנגליה, מסתבר ששם נמצאת הנסיכה וגם נוכל להסתיר שם את אלכס."
"אנחנו נצטרך לגלות להורים את האמת, אין סיכוי שהם יתנו לנו שוב ללכת עם התירוץ הצולע הזה של החילוף תלמידות" אמרה בת-אל.
"אני יודעת דיברתי על זה עם דינה וגלית, הסוכנות כבר אישרה אנחנו מגלים את זה להורים שלכם ,אבל אנו צריכים שהם ישמרו על המידע הזה בסוד." אמרה מזי
********************************************************
"ליטל...." צעק רוני.
"מה קרצייה?" שאלה ליטל.
"את קופה!" אמר בציניות רוני
"יופי לך, טמבל!"אמרתי בחזרה.
"נו תירגעי, יש לך טלפון מג'ושי שלך" אמר בקול מעצבן.
"אוף אידיוט סתום את הפה ולך לחברה שלך, אני לא מבינה איך היא לא זרקה אותך עדיין טמבל." אמרתי ולקחתי את הטלפון מידו.
"מה המצב ליטל?" שאל ג'וש מהצד השני של הפלאפון.
"הכול סבבה, חוץ מזה שבפעם הבא תתקשר לפלאפון." עניתי.
"את באה לים יחד עם מקס ובת-אל?"
"אני חושבת שאבא שלי ירשה לי אם הוא כבר יצא מהשוק"
"חח... אבא שלי עדיין לא מאמין."
"טוב אז חכה שנייה על הקו ואני אשאל את אבא שלי"
"אבא...." צעקתי.
"מה קרה?"
"אני יכולה לצאת עם בת-אל, מקס וג'וש לים?"
"ג'וש?"
"כן, ג'וש מניו- יורק מסתבר שהוא גר ברעננה"
"ג'וש פרלין?"
"נו... אבא הוא מחכה בצד השני של הטלפון..."
"גם בת-אל באה?"
"כןןןן"
"וההורים שלה מרשים?"
"כןןןן"
"את חוזרת 1:00 בלילה גג, הבנת גברת צעירה, לא אכפת לי חשאית או לא חשאית"
"כן אבא"
"היי! אני באה אני אחכה לכם עם בת-אל ביי"
"אוהב אותך טול טול"
"גם אני אותך" אמרתי וניתקתי את הטלפון.
הלכתי לחדר וארגנתי את התיק ואח"כ הלבשתי עלי בגד ים ומעל הבגד ים הלבשתי חולצה וחצאית שהיא טיפה עוברת את הברכיים.
"אבא אני לוקחת אוטובוס לבת-אל, ביי"
"חכי אני אקח אותך" אמר אבא שלי ויצא איתי.
לאחר כ15 דקות נסיעה הוא אמר, "ליטל עד עכשיו הייתם בצרפת?"
"אממ... כן, אבל אסור לי לגלות לך יותר מידי"
"טוב אבל אני רוצה לדעת עכשיו אתם טסים לאנגליה?"
"כן"
"ללונדון?"
"אסור לי לגלות"
"ואתן למדתן עד עכשיו?"
"כן ולצערנו הרב היה לנו גם מבחנים"
"טוב לפחות משהו אחד טוב יצא מזה"
"ועכשיו את חברה של ג'וש?"
"כן"
"ומה עם אלכס?"
"אבא די כבר, זה סיפור ארוך ואני כבר לא חברה שלו, עזוב אותי!"
"טוב בסדר אל תתעצבני עלי נסיכה."
"איפה ג'וש גר?"
"ליד הבית ספר שלי, טוב הגענו אבא תעצור לי כאן." אמרתי ונישקתי אותו לשלום.
******************************************************
כשהגענו לים פרסנו את השמיכה ואת המגבות ליד.
ג'וש ומקס הביאו את השתייה ואת הכוסות ואני ובת-אל הבנו משהו לנשנש.
מקס וג'וש הכינו הכול כשאני ובת-אל הלכנו לשירותים של הבנות כי בת-אל הייתה צריכה להחליף לבגד-ים.
פשטתי את החצאית ואת החולצה והלבשתי עלי את המכנסיים הקצרים בעוד שבת-אל החליפה לבגד-ים וכאשר היא סיימה חזרנו אל הבנים.
נכנסנו אל הים ובערך לאחר כ20 דקות יצאו מקס ובת-אל ואני וג'וש נשארנו.
"את יודעת התגעגעתי אלייך" אמר לי כאשר התיישבנו במים הרדודים.
"חח... גם אני התגעגעתי אלייך שלושה ימים בלעדיך, אני לא רגילה לזה" אמרתי ונישקתי אותו.
**********************************************************
"תראה איזה חמודים הם" אמרה בת-אל למקס כאשר ראתה אותי ואת ג'וש מתנשקים.
"אבל את יותר חמודה, בואי הנה" אמר לה ונישק אותה.
לאחר כחמש דקות אני וג'וש הגענו, "טוב אנחנו לא רוצים להפריע, אז אנחנו נצא לטיול קטן" אמר ג'וש וצחק.
מקס ,בת-אל ואני גם צחקנו.
"מותר לנו לקחת בקבוק אחד של ענבים ושתי כוסות?" שאלתי.
"ברור קחו לכם" אמר מקס.
לקחתי את הכוסות וג'וש לקח את הבקבוק ואני קרצתי אל בת-אל וחייכתי אליה.
אני וג'וש התחלנו ללכת ברגל לאורך והחוף וכבר התחיל להחשיך.
"תקשיב ג'וש אני צריכה להיות ב1:00 בבית".
"טוב סינדרלה שלי אז כדאי שנחיל כבר עכשיו ליהנות את לא חושבת?" אמר ופתח את בקבוק ומזג לשנינו שתייה.
"לחיי 'כס המלכות'" לחש באוזני.
"לחיי 'כס המלכות'" החזרתי לו בלחש ושנינו שתינו.
סוף פרק.
