עמוק בפנים

ככה אפשר להיות יותר מכונס בתוך עצמך,

כמו ערימה של ירוק בשדה לא מוגן,

משחזר עצמו כבר ששים שנה.

בפנים, בתוך בועה מחייבת כמו גן חובה,

הריח המילים והתמונות, בוחשות בך

כמו נמלים, נוגעות בכל מילימטר רבוע

של ההיסטוריה שלך, הראי שלך.

זה הולך ובא, הולך ובא...

מתבוסס בתוך מילים שנפלטו ללא תוחלת,

ואז תחושה רגעית להיקבר בטונה מלט.

גריסה עמוקה של גרסה עתיקה,

שחרור מחשבתי מדעה קדומה ותיקה.

זה הולך ובא, הולך ובא...