קווים משתנים

היצמדות

ושוב הרוחות הנושבות

שגורמות תהו ובהו

עוקרות שעל מים שתולים

אל יבשת צחיחה

הופכות סדרי עולם

שורשים יונקים חלב שנחמץ

צפורים  נתקלות בחומת מבוכה

עלי שלכת מסרבים להפרד

שמחה ועצב מתערמים בחוצות

ודורש אין להם.

הנסתר מתגלה,

מתכווץ

אינו יכול להכיל אור פתאום

כמהה אל מחשכי עברו.

רצי המרתון

בשלהם עסוקים

מתעלמים מאותן רוחות

דוהרים כסוסים,

מחוברים בנפשם

אל אותו קו סיום דמיוני

שהועתק מבלי שידעו

על ידי הפורעות,

לתוכם.