תבוסה

לאור השמש סוף

בחדר מסוגר עתיר ריחות

מקץ תענוגות

מביט בך ומפנה ראשי לחלוף

עולה התהייה

עצבות שלמקורה שואלת

לא בוחלת

בחושך אמצעיה גלויים לראייה

עיקשת ריקנות

עולה צפויה גם לאור גץ חדש

כהבטחה של קש

ניצן של שקר מנסר את הלחות

בריח גומי לח

בדעת שהוסחה לנגיעות עַבַרוּ

קולות ששרו

צרחות של עונג שצלן גונח בך

וכך יורד הערב

דרכך פרוסה כמו בעת זריחה

לי- אנחה

לי- חזרה אל תבוסתי כטרף

ניצחה אותי אחת באהבה

הקיפה באביזרי תזכורת

פריטי אשמורת

על מחסור חשוף שיניים בתשובה

 ©